ויקיפדיה

ישראלית שפה יפה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הגהה, תווים, איחוי
תגית: חשד למילים בעייתיות
תיקון מרכאות מיותרות, ועוד
תגית: חשד למילים בעייתיות
שורה 1:
[[קובץ:Israelit.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"ישראלית" שפה יפה – כריכת הספר]]
'''"ישראלית" שפה יפה''' הוא [[ספר|ספרו]] של ה[[בלשן]] ה[[ישראל]]י [[גלעד צוקרמן]]. זהו [[ספר עיון]] אקדמי המכוון לציבור הרחב.
 
הספר פורסם בשנת [[2008]] בהוצאת [[עם עובד]]. הוא זכה לסקירה בעיתונות, בטלוויזיה וברדיו, והפך לרב מכר.<ref>הספר הופיע ברשימת רבי המכר של עיתון [[הארץ]], למשל ב-31 בדצמבר 2008, 7 בינואר 2009, 14 בינואר 2009, 21 בינואר 2009.</ref>
שורה 11:
1. '''היברידיות''': ה"ישראלית" אינה שלב אבולוציוני בהתפתחות ה[[עברית]], אלא שפת-כלאיים חדשה היונקת בו זמנית הן מהעברית, הן מה[[יידיש]] והן משפות אחרות שדיברו מחיי השפה. לפיכך, היידיש, למשל, איננה "שפה זרה" ביחס ל"ישראלית", והמלה "אינטואיציה" ("בינת הלב"), לדוגמה, אינה מלה זרה כי אם יסוד מובנה, בלתי נפרד ב"ישראלית".
 
2. '''ילידיות''': אין שום טעם לכפות [[דקדוק]] על מי שדובר את ה"ישראלית" כשפת אם מהסיבה הפשוטה שהוא כבר מדבר אותה באופן מושלם, לפי חוקי דקדוק המצויים במוחו. בניגוד לשפת הכתיבה והספרות, שהיא "[[הביטוס]]" – מוסכמה חברתית, לפי הסוציולוג [[פייר בורדייה]] – שפת האם המדוברת אינה נלמדת אלא נרכשת באופן אוטומטי בלי מאמץ. זאת בניגוד גמור לטענתו [...] של הבלשן הידוע [[זאב בן-חיים]], "את לשונו, לשון דיבורו, קונה אדם בעמל וביגעה של שנים, ביגעה מתמדת כל ימי חייו" ("לשון עתיקה במציאות חדשה", לשוננו לעם, האקדמיה ללשון העברית, 1953).<ref name="hebrew">מבוסס על {{הארץ|גלעד צוקרמן|ישראלי, דבר "ישראלית"!|1081451|28/04/09}}</ref>
 
===היברידיות===
כדי לתאר את ה[[דיאלקטיקה]] של הפילוסוף הגרמני [[הגל]] נהוג להשתמש בשלישייה [[תזה]]-[[אנטיתזה]]-[[סינתזה]]. על סמך הדיאלקטיקה הזאת נוצרה גם תפישתו של צוקרמן בנוגע ל"ישראלית": התזה, למשל של הבלשנים [[חיים רבין]] ו[[חיים רוזן]], היא שה"ישראלית"שהישראלית היא שפה שמית: עברית שהוחייתה; האנטיתזה, למשל של הבלשנים [[גוטהלף ברגשטרסר]] ופאול וקסלר, היא שה"ישראלית" היא שפה אירופית: יידיש עם מלים עבריות; והתרומה של צוקרמן היא ביצירת הסינתזה: ה"ישראלית" היא שפת-כלאיים אירו-אסיאתית: הן שמית (ממשפחת הלשונות האפרו-אסיאתיות) והן אירופית (ממשפחת הלשונות ההודו-אירופיות).<ref name="hebrew"/>
 
לפי צוקרמן, "הכלי החשוב ביותר בספר הוא "'''עקרון החפיפה'''": ככל שמאפיין לשוני קיים ביותר שפות תורמות, כך יש לו סיכוי גדול יותר לחדור לשפה המתהווה. מהפכניות העיקרון הזה נעוצה בעובדה שהוא נוגד את "אילן היוחסין", כלי חשוב בבלשנות היסטורית, שיכול להשתמע ממנו שלכל שפה יש הורה אחד בלבד. אילן היוחסין עומד בבסיסן של התזה והאנטיתזה, שכן כל אחת מהן מאמינה של"ישראלית" יש רק הורה אמיתי אחד: בין אם הוא העברית (תזה) ובין אם הוא היידיש (אנטיתזה). הסינתזה, לעומת זאת, רואה ב"ישראלית" לשון רב-הורית."<ref name="hebrew"/>
 
===היחס בין היברידיות וילידיות===
לפי צוקרמן, היחס בין ההיברידיות והילידיות, שלהן הוא טוען בספר, מורכב. "תמיכה בטענה אחת אינה גוררת בהכרח תמיכה באחרת. למשל, יש שישתכנעו שה"ישראלית" היא שפת-כלאיים, אך עדיין יבקשו לכפות תקן אליטיסטי על דוברי ה"ישראלית"הישראלית; אחרים ימשיכו להיות בטוחים שה"ישראלית" היא עברית, אך ירשו לישראלים לדבר "איך שבראש שלהם"."<ref name="hebrew"/>
 
עם זאת, לדעתו של צוקרמן, החידוש בספר, מלבד טענת ההיברידיות דלעיל, הוא בקישור שבינה לבין ילידיות. דברי צוקרמן: "גם אם יש ישראלים – בניגוד אלי – שמאמינים שצריך תקן, יש בכוחו של הספר לגרום להם לשנות את מאפייניו של התקן הזה: הם לא יכולים להמשיך ולהתעלם מכך שדקדוק ה"ישראלית" אינו מבוסס רק על הדקדוק העברי. או במלים אחרות, הספר מציע גם ששפת הדיבור לא זקוקה לתקן; וגם שאם יהיה תקן – מדוע הוא חייב להיות עברי?""<ref name="hebrew"/>
 
==ביקורת על הספר==
ספרו של צוקרמן שנוי במחלוקת והיווה מוקד לדיון ציבורי סוער. הלשונאי [[רוביק רוזנטל]] חיווה את דעתו כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות".{{הערה|(רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, NRG מעריב, 18.12.08}} [[יצחק לאור]] כתב באופן דומה כי "היידיש היא תשוקתו של הבלשן הצעיר והמבריק גלעד צוקרמן...המלאי הגדול של דוגמאות שהוא מביא, ממיין ונותן להם שמות [...] ראוי בהחלט להקשבה וללימוד [...] פרקי הספר הראשונים מיותרים ואם פוסחים עליהם ומגיעים לעיקר, כלומר לשליש המרכזי בספר, משתכנעים שלמחבר יש מה לומר. [...] הוויכוח שצוקרמן מעלה באוב נערך עוד לפני שנולד [...]".{{הערה|יצחק לאור, הארץ, 9.1.09}} בין המצדדים בספר ניתן למנות גם את [[ירון לונדון]] ("ספר משובב נפש"), ואהרןאהרן פורת שכתב ב[[מקור ראשון]] כי "בבסיס דבריו של צוקרמן יש הרבה יותר משמץ של אמת [...] הספר הזה צריך להתקבל ולהביא לשינוי מסוים בגישות השמרניות המקובלות, החינוכית והמדעית.{{הערה|אהרן פורת, מקור ראשון, 9.1.09}}
 
בין המתנגדים שיצאו חוצץ נגד צוקרמן בלטה התנגדותו של [[יוסי שריד]]:
{{ציטוט|תוכן="הטיעון הזה גם איננו חדש וגם ידיים ורגליים אין לו. הרי מי ש[[יידיש]] היא שפתו, וייקלע לשיחה בעברית בת ימינו, לא יבין מלה, אולי חצי מלה. ואילו מי ששפת התנ"ך והחכמים נהירה לו פחות או יותר – יבין גם יבין, ואף יוכל להשתתף בשיחה. אמנם הוא עלול להישמע מליצי מדי ומיושן, אמנם כמה מלים החליפו משמעות בחלוף 1,750 שנה, ובכל זאת יהיה זה שיח של שומעים ולא שיח של חירשים. [...] "עשר שקל" איננו סלנג, הוא קשקוש בתחת. [...] חשוב שאנשים יבינו זה את זה, מסביר צוקרמן, וכל השאר לא חשוב. האם קוף לא יבין קוף? האם קוף לקוף לא יביע אומר? ובכל זאת, ולמרות התרבות גילויי הקופיות בג'ונגל התרבות שלנו, לא היינו רוצים שראשית האדם תהיה גם אחריתו, שמוצא האדם יהיה גם מותרו".|מקור ={{הערה|{{הארץ||יוסי שריד <nowiki>|</nowiki> קוף לקוף יביע אומר|1050561|28 בדצמבר 2008}}}}}}
 
צוקרמן הגיב לביקורת זו ולשאר מבקריו במאמרו "ישראלי, דבר "ישראלית"":
 
{{ציטוט|תוכן="שריד טועה בגדול, כי מותר האדם מן הקוף בדיוק בתכונות ש""ישראלית" שפה יפה" מעלה על נס: היברידיות וגנרטיוויות (למשל, בניגוד לבבון, ההומו ספיינס ספיינס אישראליקוס וולגריס יכול ליצור משפטים מקוריים שלא שמע מעולם). הרבה יותר קל לאלף שימפנזה לפעול לפי מספר מוגדר של חוקים א-לה יוסי שריד מאשר למזג לשונות, לייצר מבנים חדשים, לבטא משהו שלא ביטאה קודם, לגרום להתפתחות השפה – בדיוק כפי שעושה למזלנו דובר ה"ישראלית" הילידי באופן יום-יומי, למורת רוחו של שריד.
 
מדהים הוא שיוסי שריד מאשים אותי ב"התנשאות האמיתית בהתגלמותה האקדמית": בעוד שאני מחבק את הדובר הילידי באשר הוא ובאשר שפתו, לשריד אין ספק שהישראלים הם אספסוף דפ"ר ומטומטם, מאותגר שכלית ומקשקש בתחת, שמוטל על האליטה ללמדו כיצד לדבר ולהתבטא."|מקור =<ref name="hebrew"/>}}
 
טענה נוספת שהועלתה על ידי מבקרים אחדים היא שצוקרמן מכנה את השפה ""ישראלית"", ומנסה להבדיל אותה משפת התנ"ך והמשנה, אף שגם מקום מושבה של העברית שבחיבורים אלה היה [[ארץ ישראל|ישראל]] – ולכן, מעולם לא פסקה השפה להיות ""ישראלית"", וודאי שלא פסקה להיות עברית שאינה "ישראלית". מבקריו התקוממו על כך שצוקרמן יוצא מנקודת ההנחה שאם מרכיב ב"ישראלית"בישראלית קיים גם בעברית וגם ביידיש, יש להניח – אם לא הוכח אחרת – שהוא יובא מן היידיש<ref>הרעיון מתואר בעמוד 50.</ref>. [[בני ציפר]] ביקר את אופן השיווק של הספר, וכתב בין היתר: "מאז יצא לאור הספר ""ישראלית" שפה יפה", ומחברו, הפרופסור הצעיר גלעד צוקרמן, בא לכבדנו בביקור מולדת ממקום מגוריו בבריסביין<ref>צוקרמן נמצא בארץ שלושה-ארבעה חודשים בשנה, כך אמר ב"[[7 ימים]]", [[12 בדצמבר]] [[2008]]</ref>, ולהרצות באוזנינו את עיקרי מהפכת הלשון שלו, אין בזמן האחרון כלי תקשורת אחד שלא תמצא בו ביום מסוים ריאיון עם, או שיחה עם, או הגיג של הפרופסור [...] הגיע הזמן, באמת, שמלומדים ישובו אל מגדל השן שממנו באו."{{הערה|{{הארץ|בני ציפר|בני ציפר נגד הוולקנו|1047929|19 בדצמבר 2008}}}}.
 
טענות אחרות, כמו זו של פרופ' [[סיריל אסלנוב]], הם שהרעיון הפופוליסטי ה"נועז" הוא למעשה ישן נושן, היות שכבר נוסח במידה מסוימת ב[[שנות ה-20]] על ידי ה"[[הבראיסטים]]" (בדומה ל[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94#.D7.93.D7.99.D7.9B.D7.95.D7.99_.D7.94.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.AA ייבסקים]):
שורה 42:
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.zuckermann.org/israelit.html "ישראלית" שפה יפה]
'''מאמרים על הספר'''
* {{הארץ|נועם אורדן|שמע ישראל או שמע "ישראלית"|1049299|24.12.2008}}
* {{הארץ|חגי חיטרון|משכנע, נחמד, מזיק|1049300|24.12.2008}}
*[[רוביק רוזנטל]], [http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/827/374.html ה"ישראלית" של גלעד צוקרמן], nrg מעריב, 18.12.2008
**גלעד צוקרמן, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/830/671.html אף אחד לא מדבר עברית] (מאמר תגובה למאמר הביקורת של רוביק רוזנטל), nrg מעריב, 25.12.2008
* {{הארץ|[[יצחק לאור]]|"בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי"|1053921|09/01/09}}
* {{הארץ|גלעד צוקרמן|ישראלי, דבר "ישראלית"!|1081451|28/04/09}}
* {{הארץ|צביה ולדן וגיא דויטשר|לא ברור מה הדחף הגדול לשנות את השפה העברית ל"ישראלית"|1080624|24.4.2009}}
 
'''ראיונות טלוויזיוניים על הספר'''
*[http://www.youtube.com/watch?v=N9pFBmKLsrs ראיון על הספר ""ישראלית" שפה יפה" בתכנית [[ערב חדש]], ערוץ 23] – [[רונן ברגמן]] וטלי ליפקין-שחק מעמתים את פרופ' גלעד צוקרמן עם רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון ברשות השידור מטעם האקדמיה ללשון העברית ועורכת המדור "רגע של עברית" בקול ישראל.
*[http://www.youtube.com/watch?v=ow1vgl6JiD8 ראיון על הספר ""ישראלית" שפה יפה" בתכנית "מהיום למחר", ערוץ 1] – [[אורן נהרי]] מראיין את פרופ' גלעד צוקרמן.
*[http://www.youtube.com/watch?v=vjU1rnaONG8 ראיון על הספר ""ישראלית" שפה יפה" בתכנית [[לונדון את קירשנבאום]], ערוץ 10] – [[ירון לונדון]] ו[[מוטי קירשנבאום]] מראיינים את פרופ' גלעד צוקרמן.
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישראלית_שפה_יפה"