נוגדן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.4) (בוט מוסיף: kk:Антиденелер тәнділігі
שורה 48:
*'''IgG''': נוגדנים המופרשים על ידי תאי B במהלך תגובה חיסונית נגד אנטיגן מוּכּר (למשל בעקבות [[חיסון]] או חשיפה קודמת לאנטיגן). זהו סוג הנוגדן בעל התגובה החיסונית היעילה ביותר. נוגדני IgG הם הנפוצים ביותר בדם (כ-80% מכלל הנוגדנים) וזמן החיים שלהם הוא הארוך ביותר (זמן מחצית החיים שלהם בפלזמה מוערך בכחודש). קיימים ארבעה תת-סוגים: '''IgG1''' עד '''IgG4'''. נוגדני IgG הם היחידים שמסוגלים לעבור דרך ה[[שלייה]], מן האם אל ה[[עובר]], ובכך להקנות לעובר הגנה חיסונית כבר בשבועות הראשונים לחייו.
*'''IgM''': מופיעים כ'''פּנְטַמֵרִים''' (קבוצות בנות חמישה נוגדנים הקשורים האחד לשני) ומשמשים בעת מפגש ראשון עם אנטיגן. שיעורם בדם מכלל הנוגדנים הוא 6%. הם נמצאים לרוב על-גבי ממברנת תאי B נאיביים (תאי B בוגרים שטרם פגשו אנטיגן) ומשמשים כקולטן - במצבם זה הם מופיעים כנוגדנים בודדים ולא כפנטמרים.
*'''IgA''': נוגדנים הנמצאים בכמות גבוהה מהרגיל אצל חולי [[צליאק]]. נוגדנים אלה מופיעים כ'''מונומרים''' (יחידות בודדות), כ'''דימרים''' (זוגות) או כ'''טרימרים''' (שלשות). אחראים על ה[[רקמה|רקמות]] הפריפריאליות, ובעיקר על הרקמות ה[[ריר|ריריות]]: [[עין|עיניים]], [[מערכת הרבייה - חלב אם]], [[מערכת העיכול]] ו[[מערכת הנשימה]]. אלו הם הנוגדנים הנפוצים ביותר בריריות, והיות ופתוגנים רבים חודרים לגוף דרך אזורים אלו, יש לנוגדני IgA תפקיד מרכזי במפגש הראשוני עם הפתוגנים. שיעורם בדם מכלל הנוגדנים הוא 13%. קיימים שני תת-סוגים: '''IgA1''' ו-'''IgA2'''.
*'''IgE''': נוגדנים הקשורים לתגובות [[אלרגיה|אלרגיות]]; הם גורמים להפעלה של [[תא פיטום|תאי פיטום]], [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]] העיקריים הגורמים לתגובה אלרגית. ריכוזם בדם הוא הנמוך ביותר, ולמעשה כמעט ואינו קיים: 0.002% מכלל הנוגדנים.
*'''IgD''': נמצאים לרוב על-גבי ממברנת תאי B נאיביים (או על סף הבשלה) ומשמשים כקולטן. ריכוזם בדם נמוך, כ-1% מכלל הנוגדנים. הם נמצאים בעיקר במערכת הנשימה ומשפעלים [[בזופילים]].