תיאטרון בוף דו נור – הבדלי גרסאות

התיאטרון נבנה בשנת [[1876]] בשםושמו היה "תיאטרון [[מולייר]]", עד שנת [[1904]]. בשנים [[1876]] - [[1893]] ניהל אותו אבל באלה (Abel Ballet) והוא אירח בו את אורליאן לוגנה-פוה (Aurélien Lugné-Poë) ולהקתו של "[[תיאטרון דה ל'אוור]]" (Théâtre de l'Œuvre). המקוםכך שהמקום הפך להיות מרכז חשוב לפעילות אמנותית, למעשה עד לסוףסוף [[מלחמת העולם השנייה]]. במאיבחודש מאי [[1945]], הבמאי הצעיר ז'אן סרג' (Jean Serge) מכנהמשנה את המקוםשם בשםהתיאטרון ומכנה אותו: "תיאטרון הצמתים" (Théâtre des Carrefours). אך למרות זאת, האולם נסגרממשיך להיות נעול עד שנת [[1952]] משום שכבר לאשלא עמד בחוקי ההבטחה שנוהלו בידי ה[[משטרה]] הצרפתית.

רק בשנת 1974 נפתח התיאטרון וניתן לו שמו החדש, "תיאטרון בוף דה נורד", בהשפעת המנהלת האדמיניסטרטיבית [[מישלין רוזאן]] (Micheline Rozan) וכמובן המנהל האמנותי, פיטר ברוק. באולם יש כ-503 מושבים. ראשית, ישנם מושבים בגובה הבמה בעלי רצפה משותפת, המוגבהים בהדרגתיות ככל שמתרחקים מן הבמה. וכמו-כן קיימות וכןעוד כשלוש קומות של מושבים מעל הבמה ולאשאינם רחוקים ממנה. כך שמכל מקום באולם ניתן לחוש קרבה רבה לשחקנים. קהל צופין היושב בקרבת הבמה עשוי לחוש אינטימיות רבה ואף מגע פיזי, כמעט, עם השחקנים.