הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת אוכל נפש"

נוספו 23 בתים ,  לפני 9 שנים
[[חכמים]] אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה ב[[ערב (יום)|ערב]] יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון [[ל"ט אבות מלאכה#טחינה|טחינה]] וניפוי ה[[קמח]] וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג.
 
להלכה נפסקה דעת [[בית הלל]], שכיוון שמלאכות ה[[הוצאה מרשות לרשות|הוצאה]] וה[[מלאכת מבעיר|הבערה]] הותרו כמלאכת אוכל נפש, הם הותרו גם לצורך שאר הנאות, גם אם אינם קשורות דווקא באוכל.
 
נחלקו ה[[אחרונים]] לגבי [[עישון]] ביום טוב, ולדעת רוב הפוסקים{{מקור}}, העישון מותר למי שהורגל בכך, משום שזה צורך השווה לכל נפש, אולם הדלקה וכיבוי האש נאסרו, כשם שנאסרה הדלקה לבישול, והותרה רק העברת אש, אך ישנם פוסקים רבים האוסרים זאת, בטענה שאין זה צורך אוכל השווה לכל נפש, שהרי ישנם אנשים רבים שאינם נהנים מעישון, ואף אינם סובלים את הריח{{הערה|[[קרבן נתנאל]] על ה[[רא"ש]] ב{{בבלי|ביצה|כג|ב}}.}}.
 
==מכשירי אוכל נפש==
רבי יהודה וחכמים נחלקו במסכת ביצה האם גם עשיית מכשירי או כל נפש הותרו או רק מלאכות לצורך אוכל נפש עצמו. לפי רבי יהודה{{הערה|{{בבלי|ביצה|לב|ב}}.}} גם מכשירי אוכל נפש הותרו.