סברא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
גם הדינים הנלמדים מסברא, מתחלקים לשניים: ישנם כאלו שאין צורך לכל פסוק כדי להוכיח אותם כמו חיוב החזרת הלוואה כספית (שנלמדת מסברת {{מונחון|ממוני גבך|ממוני מונח אצלך}}), וישנם כאלו שיש צורך לפסוק כדי לדעת אותם כמו דיני [[ארבעה אבות נזיקין|מזיק וניזק]]{{הערה|תוספות ב{{בבלי|כתובות|נו|א}}}}, אך גם הם מתקבלים על הדעת.
הרמב"ם כותב ב[[משנה תורה]], כי עלינו לקרב את התורה ככל האפשר לדרך הסברא, אך חלילה מלתלות אותם בסברא, ולקיים אותה רק כאשר מבינים את סברותיהם או בהתאם למסתבר.
בדומה כותב הרמב"ם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שאיפת ההמון.... יותר חביב עליהם וערב לסכלותם לעשות את התורה והשכל שני קצוות הסותרים זה את זה, ומבארים כל דבר נגד המושכל וטוענים בו שהוא נס... בין במה שסופר ממה שכבר עבר, ובין במה שרואים במצב הנוכחי ובין במה שנאמר שהוא יארע בעתיד. ואנחנו שואפים לאחד בין התורה והמושכל... זולתי מה שנאמר בו בפירוש שהוא נס.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||