|
|
|
'''כוחות היבשה של הצבא הגרמני''' (ב[[גרמנית]]: '''Heer''') הוקמו על ידי [[אדולף היטלר]] במאי 1935 כחלק מהצבא הגרמני המחודש (ה[[וורמאכט]]). בנוסף לצבא היבשה כלל הוורמאכט שתי זרועות נוספות - חיל האוויר (ה[[לופטוואפה]]) והצי. בראש ה-HEERHeer עמדה המפקדה העליונה של כוחות היבשה, ה-OKH (ראשי תיבות בגרמנית של "Oberkommando Des Heeres"), שהיתהשהייתה כפופה למפקדה העליונה של הוורמאבטהוורמאכט, ה-OKW. למרותאף שבתאוריה המפקדות של שלושתשלוש הזרועות של הצבא הגרמני היו כפופות ל-OKW, למעשה הםהן פעלו באופן עצמאי. היטלר, שלא בטח בנאמנות של ראשי הצבא הגרמני, לקח על עצמו את הפיקוד העליון על צבא היבשה בדצמבר 1941, תוך ניצול כישלון הצבא הגרמני ב[[קרב מוסקבה]] והמצב המסוכן שנוצר בעקבות מתקפת הנגד הסובייטית באזור מוסקבה, ושמר בידיו את הפיקוד על ה-OKH עד לתום המלחמה.
עם הקמתו כלל צבא היבשה הגרמני 21 דיוויזיות שאורגנו במסגרת 3 ארמיות, אך במהלך השנים הבאות, ובעיקר לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוא התרחב עד שכלל מאות דיוויזיות, ועשרות ארמיות. בשנים 1939-19451939–1945 גויסו לצבא היבשה כ-13 מיליון איש, מתוכם כ-1.6 מיליון נהרגו ולמעלה מ-4 מיליון נפצעו.
לאחר תבוסת גרמניה הנאצית במלחמה קיבלו בעלות הברית ב-20 באוגוסט 1946 החלטה, המורה על פירוק הוורמאכט הגרמני, וזה היה גם סופו של צבא היבשה עד להקמת ה[[בונדסוור]] בשנת 1956.
{{קצרמר}}
|
