חופש אקדמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גילגי (שיחה | תרומות)
(תקציר העריכה הוסתר)
Y.B (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של גילגי (שיחה) לעריכה האחרונה של כ.אלון
שורה 18:
ב[[ארצות הברית]] מוגדרת סוגיית החופש האקדמי במידה רבה על ידי ה"הצהרה על חופש אקדמי וקביעות משנת 1940". בין עקרונות ההצהרה נקבע כי "מורים זכאים לחירות מוחלטת בדיון על נושאי מחקרם". ההתאחדות האמריקאית של המרצים באוניברסיטאות (American Association of University Professors) מקיימת מגעים קבועים עם אוניברסיטאות, מכללות, כולל מוסדות הוראה פרטיים ודתיים, כדי ליישם את העקרונות הללו כבסיס ליחסים החוזיים עם אנשי הסגל. ההתאחדות מקיימת "רשימה שחורה" של מוסדות הוראה אשר הפרו את עקרונות ההצהרה.
 
ב[[צרפת]], מרצים באוניברסיטה ציבורית, או חוקרים במעבדת מחקר ציבורית, הם [[עובד ציבור|עובדי ציבור]] ומשכך מצופה מהם, במהלך עבודתם, להתנהג באופן נייטרלי אשר לא יבטא צידוד בעמדה פוליטית מסוימת או בהשקפה דתית. אולם, החופש האקדמי של מרצים באוניברסיטאות הוא עקרון יסוד המוכר על ידי חוקי הרפובליקה הצרפתית, כפי שנקבעו על ידי המועצה המחוקקת. בנוסף, על פי החוק באשר להשכלה גבוהה בצרפת, פרופסורים מן המנין ופרופסורים חברים, חוקרים ומורים זכאים לחירות מוחלטת ונהנים מ[[חופש הדיבור]] במהלך מחקריהם ופעילות ההוראה, בהנחה שיכבדו את הוראות ה[[חוק]] ואת עקרונות ה[[סובלנות]] וה[[אובייקטיביות]] <ref>[http://www.legifrance.gouv.fr/WAspad/UnArticleDeCode?commun=&code=CEDUCATL.rcv&art=L952-2 קוד ההשכלה הגבוהה הצרפתי Education Code, L952-2]</ref>. אף שהם עובדי ציבור, קידומם של אנשי סגל אקדמיים בצרפת נעשה במידה רבה על פי הערכת עמיתיהם, כנהוג במדינות מערב אחרות, ולא בהליכים מינהליים כנהוג במשרות ציבוריות אחרות.
 
ישראל, טוען אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר, יצרה "מחלקות באוניברסיטאות מונופוליסטיות ומסובסדות הכופות את דעתן הפוליטית על הסטודנטים. זוהי כפייה מצפונית שנוצרה בישראל בניגוד לחוקי היסוד על זכויות האדם".
 
==קישורים חיצוניים==