ערבות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרסומת |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף||נוכחי=ביטוי משפטי|אחר=משמעויות אחרות של המלה "ערבות"|ראו=[[ערבות (פירושונים)]]}}
'''ערבות צד ג'''', או בקיצור '''ערבות''', היא הביטוי ה[[משפטים|משפטי]] המתאר התחייבות של אדם
מטרת קבלת הערבות היא כפולה: ראשית, הנושה, נותן ה[[אשראי]], יוצא מנקודת הנחה כי החייב יעשה ככל שביכולתו על מנת למנוע מחברו, שערב לחובו, לשלם במקומו, ובכך מגדיל את הסיכויים כי החייב יפרע לו את החוב. שנית, במצב בו החייב לא פורע את החוב, לנושה יש חייב נוסף, הוא הערב, ממנו הוא יכול להפרע את החוב.
הערבות היא סוג של חיוב המכונה "חיוב משני" במובן הזה שלמרות שכלפי הנושה החייב והערב חייבים "ביחד ולחוד" (כלומר - החייב יכול לפנות לשניהם) הרי שבניגוד לחייב העיקרי שנהנה מההלוואה, הערב הוא חייב בדרגה נמוכה יותר. לאור עקרון משניות הערבות, ולאור העובדה שכיום הערב נתפס גם כ"צרכן", כלומר - כחייב שיש להעניק לו הגנה עודפת, הוראות הפסיקה והחקיקה מעניקים הגנות שונות לערבים.
ערבות לתאגיד בנקאי או ערבות שאינה של בן זוג, שותף או "בעל עניין" (כהגדרתו בחוק ניירות ערך) חייבת להינתן במסמך בכתב. ערבויות אחרות (לדוגמא ערבות להסכם שכירות), יכולות להנתן גם בעל פה. קיימים מספר סוגי ערבות: מוגבלת בסכום או שאינה מוגבלת בסכום. כיום, לאחר תיקון החוק, ערבות בלתי מוגבלת בסכום לצד ג' שאינו בן זוג, שותף או בעל עניין, בטלה.▼
משכך, מבחינתם של נותני האשראי, ערבות היא בטוחה הכפופה לטענות הגנה של הערב, ומשכך טובה פחות מבטוחות אחרות כגון, ערבות בנקאית, שטרי חוב או משכון. יחד עם זאת, לאור העובדה שמדובר בבטוחה שבעת הוצאתה אין החייב נדרש לתשלומים לצדדים שלישיים, הרי לעתים מסתפקים הנושים בקבלת ערבות.
החוק המסדיר את זכויותיו של הערב הינו חוק הערבות משנת 1967. התפיסה הצרכנית של הערב מצאה ביטויה בשני תיקונים שנערכו לחוק בשנים 1992 (תיקון תשנ"ב) ו - 1998 (תיקון תשנ"ח), ובמסגרתם הפך חוק הערבות לחוק צרכני לכל דבר ועניין.
▲בין היתר, קובע תיקון תשנ"ח לחוק הערבות, כי ערבות לתאגיד בנקאי או ערבות שאינה של בן זוג, שותף או "בעל עניין" (כהגדרתו בחוק ניירות ערך) חייבת להינתן במסמך בכתב. ערבויות אחרות (לדוגמא ערבות להסכם שכירות), יכולות להנתן גם בעל פה. קיימים מספר סוגי ערבות: מוגבלת בסכום או שאינה מוגבלת בסכום. כיום, לאחר תיקון החוק, ערבות בלתי מוגבלת בסכום לצד ג' שאינו בן זוג, שותף או בעל עניין, בטלה.
==קישורים חיצוניים==
|