מירמקולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6:
המבנה החברתי המורכב והמסודר בקהילות הנמלים הפכו אותן ל[[אורגניזם מודל]] אידאלי עבור חוקרים רבים. קני נמלים שימשו מושא מחקר לבדיקת [[השערה (מדע)|השערות]] רבות בתחומים כמו [[סוציוביולוגיה]] ו[[אקולוגיה]]. למחקרים על קיני נמלים חשיבות מיוחדת בבחינת תיאוריות הקשורות ל[[ברירת שארים]] ול[[אסטרטגיה יציבה אבולוציונית|אסטרגיות יציבות אבולוציונית]].
שיטות הפעולה של מושבות נמלים נלמדות גם בתחום [[מדעי המחשב]] וה[[רובוטיקה
==היסטוריה==
העניין האנושי בנמלים החל עוד ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], ו[[תרבות|תרבויות]] רבות התייחסו אליה בטקסטים שונים, אבל מחקר שיטתי של נמלים החל רק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]].
שורה 13:
[[ויליאם מורטון וילר]] חקר את הנמלים מכיוון אחר, תוך התמקדות על הבנת המבנה החברתי של מושבות הנמלים. בשנת [[1910]] הוא העביר סדרת הרצאות על מחקריו, וטבע את המושג "[[סופראורגניזם"]]. חקר המבנה החברתי של מושבות הנמלים היה תחום המחקר העיקרי של המירמקולוגים בחצי הראשון של המאה העשרים. מירמקולוגים מוקדמים רבים התייחסו לחברת הנמלים כ[[חברה]] אידאלית, ורצו למצוא פיתרונות רבים לצרות המין האנושי באמצעות התבוננות ולמידה מחברת הנמלים.
ה[[פרומון|פרומונים]] התגלו בשנת [[1959]] ע"י זוכה [[פרס נובל לכימיה|פרס הנובל לכימיה]] [[אדולף בוטנאנדט]]. גילוי זה עזר להבין טוב יותר כיצד מושבת הנמלים מתפקדת, וסלל את הדרך להתפתחות התחום.
התפתחות ה[[גנטיקה]], תורת ה[[אבולוציה]], והתרחבות תחום ה[[אנטומולוגיה]] הובילה להתפתחות כיווני מחקר חדשים בתחום המירמקולוגיה. המירמקולוג [[א.ו.וילסון]] פיתח את תחום ה[[סוציוביולוגיה]] בעקבות מחקריו על נמלים.
| |||