תיקוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שיטות ומגמות: תק' |
ער' |
||
שורה 1:
[[Image:Histoire.png|thumb|
'''תיקוף''', ('''פריודיזציה''') הוא [[מתודולוגיה]] בחקר ה[[היסטוריה]] בה מחלקים [[היסטוריון|היסטוריונים]] את העבר לתקופות, על בסיס אחדות מסוימת שהם מייחסים לרצף האירועים בהן. החלוקה המוצעת ב[[היסטוריוגרפיה]] איננה "טבעית", כל חלוקה נובעת מפרשנות מסויימת של רצף אירועים.
{{תבנית:תקופות היסטוריות}}▼
{{תבנית:תקופות בארץ ישראל}}▼
התיקוף הוא חלק אינטגרלי מן התרבות האנושית; מאז היותה נזקקו בני האדם להעניק משמעויות לפרקי [[זמן]], בדברי ימי הכלל והפרט. מלבד היסטוריונים, לקחו חלק בתיקוף גם הוגי דעות, אנשי דת, מדינאים ואף אמנים.
שורה 11 ⟵ 10:
בראשית [[העת החדשה]], התקבלה חלוקת ה[[ציויליזציה]] האנושית, מאז המצאת ה[[כתב]], לשלוש תקופות עיקר: [[העת העתיקה]], [[ימי הביניים]] והעת החדשה. היסטוריונים מחלקים בהן תקופות משנה, כמו למשל [[תקופת הרנסנס]], או [[תקופת הבארוק]], בראשית העת החדשה.
ב{{ה|מאה ה-19}}, יישם הפילוסוף הגרמני [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל|פרידריך הגל]] את החלוקה הזו ב"תולדות הפילוסופיה", כחלק מן השיטה שהציע להבנת תולדות הרעיונות.{{הערה|פרידריך היגל, '''מבוא לתולדות-הפילוסופיה''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], תש"ן, עמ' 242-203.}}
▲[[Image:Histoire.png|thumb|400px|Schéma chronologique des 4 périodes de l''''Histoire'''|איור ממחיש לתיקוף המקובל להיסטוריה של [[אירופה]] בהיסטוריוגרפיה]]
==שיטות ומגמות==
▲{{תבנית:תקופות היסטוריות}}
בהיסטוריוגרפיה שנכתבה מאז העת העתיקה, מקובלת חלוקה לתקופות על פי הכוח המדיני, כלומר הגמוניה ושליטה מדינית על אוכלוסיה, אשר משליכה על יצירתה של תרבות במלאותה. תפיסה זו מקובלת גם בהיסטוריוגרפיה המודרנית; וכך למשל נקבע, ברוב האסכולות ההיסטוריוגרפיות, סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים, בשנת [[476]], כאשר נפלה [[הקיסרות הרומית המערבית]]. ראשית העת החדשה נקבעה, בדרך כלל, על פי גילוי יבשת [[אמריקה]] בשנת [[1492]]. [[המהפכה הצרפתית]] בשנת [[1789]] נקבעה כגבולה של תת-תקופה חדשה ואחרת.
שורה 19 ⟵ 18:
אצל חלק ניכר מההיסטוריונים של תולדות עם ישראל, מקובלת התפיסה כי ההגמוניה המדינית היא המצע והמסגרת ליצירת תרבות עצמית, אך התקופה נקבעת על פי ה[[מהות]] התרבותית של התקופה ונקראת על שמה; כך למשל, נקראת תקופת היצירה היהודית המגוונת ב[[חצי האי האיברי]] בשלהי ימי הביניים, "[[תור הזהב של יהדות ספרד]]". [[גירוש ספרד]] בשנת 1492, הוא קו הגבול בין ימי הביניים לבין העת החדשה בתולדות האומה, על פי חלק מההיסטוריונים, ואילו אחרים סוברים שתחילתה של החדשה בתולדות היהודים הוא ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], ובמיוחד במהפכה הצרפתית בשנת 1789.
▲{{תבנית:תקופות בארץ ישראל}}
בתולדות ו[[היישוב|היישוב היהודי]] ב[[ארץ ישראל]] בעת החדשה, נחשבות כפותחות תקופה חדשה, שנת [[1881]] תרמ"א-תרמ"ב,{{הערה|ראו למשל: גצל קרסל, פסח תרמ"א (1881) פתח תקופה חדשה בתולדות עמנו : עם שנת המאה לפוגרומים ביהודי רוסיה - "הסופות בנגב", '''הדאר''', 60, כ"ג, תשמ"א, עמ' 362-363.}} שנת [[1917]], כאשר כבש [[הצבא הבריטי]] את ארץ ישראל ופתח את [[תקופת המנדט|תקופת המנדט הבריטי]], ושנת [[1948]] תש"ח-תש"ט, שבה התחוללה [[מלחמת העצמאות]] והוקמה [[מדינת ישראל]].{{הערה| ראו למשל: יוסף ארן, התגבשותו של דור : בתש"ח החלה תקופה חדשה בספרות העברית, [[מעריב]], (18.4.1980), עמ' 31; (25.4.1980), עמ' 33}}
==ראו גם==
| |||