|
[[תמונה:Brabant1477.png|שמאל|ממוזער|250px|מפה היסטורית]]
'''רוזנות אינואנו''' (ב[[צרפתית]]: '''Hainaut''' (אֵנוֹ), ב[[הולנדית]] '''Henegouwen''', ב[[גרמנית]] '''Hennegau''') היא רוזנות עתיקה שהתקיימה בגבולותיה של ממלכת [[צרפת]] עם [[האימפריה הרומית הקדושה]], וכללה את העיר [[מונס]] (כיום בדרום [[בלגיה]]) ואת הערים [[ואלנסיין]] ו[[קמברה]] (כיום בצפון צרפת).
ה[[רומאים]] כבשו את האזור מידי ה[[נרווים]], שהיו אחד השבטים הבלגים שהתיישבו ממזרח לנהר [[סכלדה]]. ב- [[843]], בהתאם ל[[חוזה ורדן]], נכלל האזור ב[[לותארינגיה]], שהייתה בין ממלכת [[פרנקיה המערבית]] לבין ממלכת [[פרנקיה המזרחית]]. ב-[[870]], על פי [[הסכם מירסן]], עבר האזור לשליטתו של [[שארל הקירח]] מלך פרנקיה המערבית, שהכריז עליו כנחלתו העוברת בירושה.
רוזנות אינואנו הוקמה כדי להתגונן טוב יותר בפני ה[[נורמנים]] שפלשו לאזור בסוף [[המאה התשיעית]]. רנייה, הרוזן הראשון של אינואנו, לחם בהם. רנייה השני הקים את טירתו במונס על חורבות [[מבצר]] ו[[מנזר]] שנבנו במקום על ידי סנט וודרו במאה השביעית. רנייה השלישי לחם נגד קונראד האדום שנתמך על ידי קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הוא הפסיד במערכה ונשלח לגלות ב[[בוהמיה]] ([[958]]). בנו, רנייה הרביעי המשיך במאבקו של אביו, קרא לעזרתו את [[איג קאפה, מלך צרפת]], ונישא לבתו על מנת להתגונן בפני האימפריה הרומית הקדושה, שלבסוף הכירה בריבונותם של דוכסי אינו.
ב-[[1051]] עברה רוזנות אינואנו לחסותו של רוזן [[פלנדריה]]. ב-[[1280]] הפכה לחלק של נחלות רוזן [[הולנד]], וב-[[1345]] הפכה לנחלת בית [[בוואריה]]. ב-[[1432]] עברה לשלטונו של [[פיליפ השלישי דוכס בורגונדיה]], וב-[[1477]], אחרי נישואיה של [[מארי מבורגונדיה]] ל[[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]], עברה רוזנות אינואנו לידי [[בית הבסבורג]]. מכאן ואילך ההיסטוריה של הרוזנות חופפת את זו של [[ארצות השפלה]], שחלקן הדרומי נכלל בבלגיה העצמאית החל ב-[[1830]]. כיום קיימת ה[[פרובינציה]] של אינואנו במחוז [[ולוניה]] שבבלגיה.
[[קטגוריה:צרפת: היסטוריה]]
|
