אבטליון (זוגות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חודר לעומר (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 24:
==המעשה בהלל==
:"בכל יום ויום היה עושה ומשתכר ב[[מעה|טרפעיק]], חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ו[[תקופת טבת]] הייתה, וירד עליו [[שלג]] מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את ה[[שבת]]".
== הפגישה עם הכהן גדול ==
התלמוד בבלי מספרת על אירוע שקרא עת גמר עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים (מוצאי יום הכפורים). לפיה, רוב העם עזבו את הכהן הגדול והלכו לקראת שמעיה ואבטליון, לסופו של דבר הלכו שמעיה ואבטליון עם העם אשר ברגלם לשאול בשלום הכהן הגדול. אולם, קיים שינוי גירסאות בין התלמוד בבלי וה[[מדרש הגדול]] אודות החלפת הדיבור בין שמעיה ואבטלין (ה"זוגות") והכהן גדול; לפי המסופר בתלמוד בבלי, הכהן גדול זילזל בכבוד שמעיה ואבטליון והם החזירו דברי זילזול בכבודו של הכהן הגדול<ref>{{בבלי|יומא|עא|}}</ref>. כמקביל, המדרש הגדול גורס שהכהן גדול "תיקן" את המילים של הזוגות להורות כי אין גדולת הכהן מחמת ייחוסו לאהרן הכהן אלא מצד עשיית מעשה אהרן.<ref>כנראה, הכוונה הוא להיות "אוהב שלום ורודף שלום" -מדרש הגדול לספר ויקרא פרק טז פסוק כה</ref>
==קישורים חיצוניים==
| |||