דרד סקוט – הבדלי גרסאות

'''דרד סקוט''' (ב[[אנגלית]]: '''Dred Scott'''{{כ}}'''); ([[1795]] - [[17 בספטמבר]] [[1858]]) היה [[עבדות|עבד]] [[אמריקאים אפריקאים|שחור]] שתבע את אדונו ודרש את שיחרורו, ב[[פסק דין|פסק-הדין]] הידוע [[פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד|דרד סקוט נגד סנדפורד]], שבו הכריע [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] כי [[שחורים]] הם גזע נחות מאשר [[הגזע הלבן]], וכי הם רכוש של אדוניהם. החלטה זו הייתה אחד הגורמים שהובילו ל[[מלחמת האזרחים של ארצות הברית]].

דרד סקוט נולד ב[[וירג'יניה]] בשנת [[1795]] כרכוש של משפחת פטר בלאו. משפחת בלאו עברה עם עבדיה בשנת [[1830]] ל[[סנט לואיס]], שם, בשל קשיים כלכליים, מכרה את סקוט לד"ר ג'ון אמרסון, אשר שירת כרופא צבאי ב[[צבא ארצות הברית]]. אמרסון, במסגרת תפקידו, נסע ל[[אילינוי]] ול[[ויסקונסין|וויסקונסין]] - שתי טריטוריות בהםבהן, בהתאם ל[[פשרת מיזורי]] נאסרה העבדות. במהלך נסיעות אלה פגש סקוט את הרייט רובינסון ונשא אותה לאישה. סקוט, אשתו ומשפחת אמרסון חזרו למיזורי בשנת [[1842]]. אמרסון נפטר בשנת [[1843]], וג'ון פ. א. סנפורד, אחיה של אירין אמרסון (אלמנתו של אמרסון), מונה ל[[מנהל עיזבון|מנהל העיזבון]].

סקוט פנה לבית המשפט בשנת [[1846]] בתביעה לשחררו. התביעה מומנה על ידי משפחת בלאו - בעליו הראשונים. סקוט הפסיד את המשפטבמשפט הראשון, אולם לאחר [[ערעור|ערעורו]] בשל עדות שמועה בלתי קבילה, הותר לו לפנות בשנית לבית המשפט, ובשנת [[1850]] החליט חבר המושבעים כי סקוט הינו חופשי על פי הכלל של "פעם חופשי תמיד חופשי" (מאחר והיה בטריטוריות שבהן העבדות אסורה). אמרסון ערערה לבית המשפט העליון של מיזורי אשר הפך את קביעת המושבעים, וסקוט חזר לעבדות.

ב־בשנת [[1857]] הכריע בתיק נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית - [[רוג'ר ב. טייני]] - בו קבע כי עבדים הם רכוש ולא אזרחים, ולכן אין להם [[זכות עמידה]] בפני בית המשפט. יתרה מכן, טייני קבע כי פשרת מיזורי הינה בלתי חוקית בהיותה פוגעת ב[[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית|תיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]] המגן על [[זכות הקניין]].

לאחר המשפט הושב סקוט לבעליו המקוריים - משפחת בלאו, אשר העניקוהעניקה לו את חירותו.

הואדרד סקוט נפטר מ[[שחפת]] שנה לאחר מכן, בשנת [[1858]]. הוא קבוע בבית הקברות קלברי (גולגותא) בסנט לואיס, מיזורי.