ישיבה תיכונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
גרש (שיחה | תרומות)
שורה 5:
==היסטוריה==
 
הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה ב[[ארץ ישראל]] הייתה [[אלמה (ישיבה תיכונית)|אלמה]], שנוסדה בירושלים בשנת [[19351936]]. כעבור שנה, בשנת [[19361937]] נוסדה ב[[תל אביב]] [[ישיבת היישוב החדש]] על ידי הרב [[משה אביגדור עמיאל]]. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תש"ה ([[1945]]) יסדו הרב [[יהושע יגל]] ו[[ישראל סדן (מחנך)|ישראל סדן]] את [[מדרשיית נעם]]. בהמשך, הוכנסו [[לימודי חול]] ל[[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]], בעקבות לחץ של ההורים. בשנת 1958 כבר נמנו בישראל עשר ישיבות תיכוניות בהן למדו כ-1000 תלמידים{{הערה|1=הרב [[יהודה קופרמן]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33535&pgnum=174 הישיבה התיכונית במדינת ישראל], בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת [[היכל שלמה]], עמוד 95}}, ובנוסף עליהן התקיימו גם ארבע ישיבות מקצועיות: ישיבות תורה ומלאכה בתל אביב, כפר אברהם ו[[כפר סיטרין]] והישיבה החקלאית ב[[כפר הרא"ה]] ‏‏<ref>‏ישראל בן צבי (עורך), '''המדריך לישראל הדתית''', ציון תל אביב 1958, עמוד 40‏</ref>.
 
הישיבות התיכוניות הראשונות היו כולן [[פנימייה|פנימיתיות]]. חלקן היו בעיר אך חלקן בחרו בכוונה להתמקם בישובים קטנים, על מנת להרחיק את התלמידים מפיתויי העיר ולאפשר להם להתרכז בלימודים. התלמידים נהגו לחזור הביתה אחת לשבועיים או שלושה שבועות.