מערכת ניווט אינרציאלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוסי (שיחה | תרומות)
מ ←‏היסטוריה: תקלדה
שורה 23:
ב-1954 החלו לנינג ובטין לנתח את בעיית ההנחיה הפנימית של האטלס. יחד איתם עבדו על הפרויקט המהנדס הראשי צ'ארלי בוסרט וראש קבוצת ההנחיה וולטר שווידצקי. שווידצקי עבד עם פון בראון במהלך מלחמת העולם השנייה.
 
בגרסה ראשונית, העריכה מערכת ההנחיה דלתא את הפער בין המיקום לבין המסלול המתוכנן. היא חישבה מהירות נדרשת לתיקון המסלול מתוך שאיפה לאפס את המהירות הנדרשת לתיקון. [[תוקפףתוקף|תקפותה]] של שיטת החישוב לא סייעה להשמשת המערכת שכן היכולות המעשיות של מחשבים אנלוגים ומדי התנועה לא איפשרו את ישומה. הפתרון נוצר במערכת ההנחיה Q. מערכת Q הציגה [[נגזרת חלקית|נגזרות חלקיות]] מהמהירות תוך התייחסות ל[[וקטור (פיזיקה)|וקטור]] המיקום. חישובי המערכת יכלו לשמש ישירות להנחיית הטייס האוטומטי, טכניקה שכונתה cross-product steering. מערכת Q הוצגה במהלך הכנס הטכני הראשון ל[[טיל בליסטי|טילים בליסטים]] שנערך בתאגיד רמו-ולדריג' (Ramo-Wooldridge Corporation, היום מכונה TRW) בלוס אנג'לס ב-21 וב-22 ביוני 1956. המידע על המערכת נשאר [[מידע מסווג|מסווג]] במהלך שנות ה-60. מערכות המבוססות על מערכת Q נמצאות גם בטילים בני ימינו.
 
==פרוט טכני==