יהודה אלמוג – הבדלי גרסאות

'''יהודה קופילביץ אלמוג''' ([[1895]] -– [[1972]]) היה איש תנועת "[[החלוץ]]" ב[[רוסיה]], עוזרו הקרוב של [[יוסף טרומפלדור]] מראשי [[גדוד העבודה]], מפעילי [[הקיבוץ המאוחד]] ב[[חברת אשלג ארץ-ישראלית]], ראש המועצה הראשון של [[מועצה אזורית תמר|המועצה האזורית תמר]]. על שמו נקרא קיבוץ [[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]], שהוקם בשנת [[1979]] בצפון [[ים המלח]].

יהודה אלמוג נולד בשםבסולי אברהםשב[[גוברניית מצקביץ'וילנה|פלך וילנה]], ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]] ([[ליטא]]) בשם '''אברהם מצקביץ''''. הוא הושפע בנעוריו מה[[פציפיזם]] ה[[לב טולסטוי|טולסטויאני]]. גויס לצבא ל[[צבא האימפריה הרוסית]] וערקו[[עריקה|ערק]] ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ'). הצטרף לארגון "[[החלוץ]]" ברוסיה, ונרתם למשימות [[ציונות|תנועה הציונית]] בהשפעת [[יוסף טרומפלדור]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], אלמוג יצא ל[[איסטנבול]] ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.

בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] בא[[העלייה השלישית|עלה]] אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].

אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען [[התיישבות]] [[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[איראן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים (כתב עת)|פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46.}}

תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-[[1923]] עבר עם חבריו ל[[תל יוסף]]. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים [[1927]]-[[1929]], הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]], אשר חבריה יסדו את [[קיבוץ]] [[רמת רחל]]. ב[[שנות השלושים]] שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז ל[[אילת]]. הוא התחתןנישא עם חוהלחוה, עולה מ[[פולין]], והצטרף כחבר לקיבוץ [[כפר גלעדי]]. בכל שנות פעילותו ב[[ים המלח]] התגוררה חוה בקיבוץ זה.

לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ה[[התיישבות]] הציונית בארץ ישראל. בשנת [[1962]] הסתלקה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין ב[[כפר גלעדי]]. לאחר פטירתו ב-[[1972]], חקקו חברים על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי".

==פועלו באזור ים המלח==

לאחר [[תש"ח]], הוביל אלמוג קו נוקשה ביחס לנובומייסקי, וזה התקשה לחדש את העבודה במפעל הדרומי. וכך, בשנת [[1952]] הוקמה החברה הממשלתית "[[מפעלי ים המלח]]", ונובומייסקי נושל למעשה ממפעל חייו. יהודה אלמוג מונה אז גם לראש [[מועצה אזורית|המועצה]] הראשון ב[[ים המלח]], כשנוסדה ה[[מועצה אזורית תמר|מועצה האזורית "תמר"]]. בשנת [[1965]] נאלץ לפרוש מתפקידו עקב חילוקי דעות עם חברי המועצה.{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|"הגוברנאטור של "סדום" – הלך בצורה "אלגאנטית"...|1965/06/24|01100}}.}}

* ט.גרקו - [http://www.wix.com/tgreco/t-greco#!__articles/vstc91=2 ראשיתו של עמק], רשימה היסטורית על המסע שנערך מאחורי הקלעים עד יום ההתיישבות הראשון בעין חרוד.