פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,195 בתים, לפני 8 שנים
מ
+
[[קובץ:Yehuda_Kopolevitz_Almog22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה אלמוג בשנות ה-40]]
'''יהודה קופילביץ אלמוג''' ([[1895]] - [[1972]]) היה איש תנועת "[[החלוץ]]" ב[[רוסיה]], עוזרו הקרוב של [[יוסף טרומפלדור]] מראשי [[גדוד העבודה]], מפעילי [[הקיבוץ המאוחד]] ב[[חברת אשלג ארץ-ישראלית]], ראש המועצה הראשון של [[מועצה אזורית תמר|המועצה האזורית תמר]]. על שמו נקרא קיבוץ [[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]], שהוקם בשנת [[1979]] בצפון [[ים המלח]].
 
== ביוגרפיה==
יהודה אלמוג נולד בשםבסולי אברהםשב[[גוברניית מצקביץ'וילנה|פלך וילנה]], ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]] ([[ליטא]]) בשם '''אברהם מצקביץ''''. הוא הושפע בנעוריו מה[[פציפיזם]] ה[[לב טולסטוי|טולסטויאני]]. גויס לצבא ל[[צבא האימפריה הרוסית]] וערקו[[עריקה|ערק]] ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ'). הצטרף לארגון "[[החלוץ]]" ברוסיה, ונרתם למשימות [[ציונות|תנועה הציונית]] בהשפעת [[יוסף טרומפלדור]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], אלמוג יצא ל[[איסטנבול]] ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.
 
בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] בא[[העלייה השלישית|עלה]] אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].
 
אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען [[התיישבות]] [[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[איראן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים (כתב עת)|פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46.}}
 
ב[[שנות השלושים]] ו[[שנות הארבעים|הארבעים]] יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים ב[[מזרח אירופה]], בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי [[קומונה|קומונות]] [[חקלאות|חקלאיות]].
 
תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-[[1923]] עבר עם חבריו ל[[תל יוסף]]. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים [[1927]]-[[1929]], הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]], אשר חבריה יסדו את [[קיבוץ]] [[רמת רחל]]. ב[[שנות השלושים]] שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז ל[[אילת]]. הוא התחתןנישא עם חוהלחוה, עולה מ[[פולין]], והצטרף כחבר לקיבוץ [[כפר גלעדי]]. בכל שנות פעילותו ב[[ים המלח]] התגוררה חוה בקיבוץ זה.
לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ה[[התיישבות]] הציונית בארץ ישראל. בשנת [[1962]] הסתלקה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין ב[[כפר גלעדי]]. לאחר פטירתו ב-[[1972]], חקקו חברים על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי". ==פועלו באזור ים המלח==
 
==פועלו באזור ים המלח==
 
לבקשתו של [[משה נובומייסקי]] מנהל חברת האשלג ה[[בריטי]]ית ב[[ים המלח]], יצא אלמוג בראש "הפלוגה המקובצת", אשר כללה חברי [[הקיבוץ המאוחד]], להשתתף בהקמת מפעל [[אשלג]] בבעלות בריטית ב[[סדום]]. הנהגת [[הקיבוץ המאוחד]] ציפתה כי הקמת המפעל תביא להקמת קיבוץ בדרום מזרח [[ים המלח]]. יהודה אלמוג התנדב להנהיג את הצעירים שהתגייסו לעבוד במפעל האשלג, ולהשתתף בהקמת ישוב חדש באזור המרוחק והמנותק. באותם ימים, לא הייתה דרך סלולה ל[[סדום]]. ההגעה התבצעה ב[[סירה|סירות]] אשר נעו מספר שעות מחופו הצפוני של ים המלח.
ב-[[20 במאי]] [[1948]] ננטש אזור צפון ים המלח בהוראות [[המטה הכללי]]; כמו גם [[מפעל האשלג הצפוני]] והשכונה העברית שהקימו עובדיו, קיבוץ [[בית הערבה]], ואחר נהרסו בידי ערבים. המפעל הדרומי גם הושבת על ידי לוחמי [[הפלמ"ח]] לפני הנסיגה מן האתר. אך עוד לפני ההחלטה לעזוב את החוף הצפוני, פיטר נובומייסקי את עובדי החברה. [[פיטורים]] אלה הקצינו את היחסים המתוחים במילא בין נובומייסקי לבין אנשי [[הקיבוץ המאוחד]], חברי [[בית הערבה]] ועובדי המפעל ובראשם יהודה אלמוג.
לאחר [[תש"ח]], הוביל אלמוג קו נוקשה ביחס לנובומייסקי, וזה התקשה לחדש את העבודה במפעל הדרומי. וכך, בשנת [[1952]] הוקמה החברה הממשלתית "[[מפעלי ים המלח]]", ונובומייסקי נושל למעשה ממפעל חייו. יהודה אלמוג מונה אז גם לראש [[מועצה אזורית|המועצה]] הראשון ב[[ים המלח]], כשנוסדה ה[[מועצה אזורית תמר|מועצה האזורית "תמר"]]. בשנת [[1965]] נאלץ לפרוש מתפקידו עקב חילוקי דעות עם חברי המועצה.{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|"הגוברנאטור של "סדום" – הלך בצורה "אלגאנטית"...|1965/06/24|01100}}.}}
 
במהלך השנים תרם אלמוג רבות לפיתוח אתרים היסטוריים וישובים בים המלח. בין היתר יזם הקמת [[בית מלון|מלונות]], יישובים, [[כביש]]ים ו[[שיקום]] אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, כמו [[מצדה]]. בין יוזמותיו היו "אגודת מצדה", [[מוזיאון בית היוצר]] ב[[נווה זוהר]] והתחלת בנית "משכן לתרבויות ים המלח" ב[[מצדה]].
 
==פרסומיו==
* יהודה קופלביץ [=אלמוג] וב.צ. ונסקי [=אשל], '''חבל סדום: צוער, ים-המלח והככר''', עיןחרוד: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], תש"ה. (מהדורה ב': תש"ט 1949).
* יהודה אלמוג, בן ציון אשל, '''חבל ים המלח''',‫ תל אביב: עם עובד, תשט"ז.{{הערה|{{דבר||סקירה קצרה|1956/05/29|00435}}.}}
 
== לקריאה נוספת ==
* [[שמעון קושניר]], '''אדם בערבה,: פרקי עלילה מחייו של יהודה אלמוג''', הוצאתתל אביב: [[עם עובד]], תל אביב 1973.
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{תדהר|4|2005|יהודה אלמוג (קופלביץ, מצקביץ)}}
* [http://www.bet-alon.co.il/info/people_details.php?people_id=89 אלמוג (קופילביץ), יהודה], במאגר מידע "אדם בגליל" - [[בית יגאל אלון]]
* [http://www.eingedi.co.il/htmls/article.aspx?c0=13445&bsp=664 יהודה אלמוג נפגש עם חברים], באתר קיבוץ [[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]]
* ט.גרקו - [http://www.wix.com/tgreco/t-greco#!__articles/vstc91=2 ראשיתו של עמק], רשימה היסטורית על המסע שנערך מאחורי הקלעים עד יום ההתיישבות הראשון בעין חרוד.
* {{דבר|דודו דיין|דון קישוט של ים המלח|1958/01/24|01800}}
 
== לקריאה נוספת ==
* [[שמעון קושניר]], '''אדם בערבה, פרקי עלילה מחייו של יהודה אלמוג''', הוצאת [[עם עובד]], תל אביב 1973.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל: קופילביץ אלמוג, יהודה}}
 
{{מיון רגיל: קופילביץ אלמוג, יהודה}}
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:ראשי מועצות אזוריות בישראל]]
[[קטגוריה:מועצה אזורית תמר]]
[[קטגוריה:ים המלח]]
[[קטגוריה:הנגב]]
[[קטגוריה:אנשי הקיבוץ]]
 
[[cs:Jehuda Almog]]
106,875

עריכות