חניון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
מטרת חניון להפוך את האזור שסמוך אליו לנגיש וזמין בעבור בעלי כלי-רכב הרוצים לנוע ברגל מרחק קצר ביותר. בחניונים גדולים ומרובי קומות, על-מנת לפשט את התמצאות בעלי הרכבים במרחב, נהוג לסמן את שורות החניה לפי צבע, צורה, מספר שורה ומספר קומה. נהוג לחלק לנוהגים ברכב כרטיס שעליו יוכל לסמן את מקום חניית הרכב לפי המאפיינים האמורים. סימון נוסף בחניונים הינו הקצאת מקום מונגש במיוחד (בסמוך ל[[דלת]] הכניסה או ל[[שער (מבנה)|שער]] היציאה) בעבור [[נכות|נכים]]. [[נכות בישראל#נגישות|מקומות נגישים]] אלה בנוים על שטח גדול יחסית וכוללים אביזרים המקלים על נכים להיכנס ולצאת מרכבם. כמו כן, מסומנים באופן מיוחד וכוללים [[תמרור|שילוט]] ברור.
השימוש בחניונים הוא פעמים רבות תמורת תשלום, הנגבה לפי תעריף לשעת חניה, תעריף ליום חניה, או מנוי חודשי. לפי תיקון החוק בשנת 2008, עלות חניית רכב בחניונים ציבוריים ופרטיים תחושב בכל החניונים ביחידות זמן של רבע שעה, במקום שעה שלמה כפי שהיה נהוג, וזאת החל מהשעה השנייה. לשם גביית התשלום ניצב שומר ביציאה מהחניון, ולעתים נעשה התשלום ב[[אוטומט (מכונה)|אוטומטים]] שנועדו לכך. לבעלי מנוי חודשי מתאפשרת כניסה ויציאה באמצעות אמצעי זיהוי אלקטרוני, ולמשתמשים קבועים בחניון נהוג לאפשר כניסה ויציאה באמצעות [[שלט רחוק]]. במגרשי חניה מתאפשרת לעתים חניה חופשית, ללא תשלום. בחניונים ציבוריים לעתים יש הנחה לתושבי המקום. כמו כן, במרכזי קניות ניתן לעתים קרובות לקבל הנחה על החניה אם קונים מעל לסכום מסוים.
כניסתן של מכוניות לחניון רב קומות נעשית בדרך כלל במסלולים מעגליים המאפשרים טיפוס במעלה החניון. לעתים משמשת לכך [[מעלית]], המביאה את המכונית לקומה המתאימה.
| |||