איוואן רוסב – הבדלי גרסאות

|תפקידים צבאיים=מפקד [[אוגדה|אוגדת]] הרגלים השביעית{{ש}} מפקד אוגדת הרגלים השנייה – "תראקיה"

|תפקידים אזרחיים=שר הפנים של ממלכת בולגריה (1923-19261923–1926){{ש}} חבר הפרלמנט הבולגרי עד ספטמבר [[1944]]

'''איוון אטאנסוב רוסב''' (ב[[בולגרית]]: '''Иван Атанасов Русев''';{{כ}} [[22 בנובמבר]] [[1872]], [[שומן (עיר)|שומן]], [[האימפריה העות'מאנית]] – [[1 בפברואר]] [[1945]], [[סופיה]], [[ממלכת בולגריה]]), היה [[גנרל]] ו[[פוליטיקאי]] [[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרי]] שפיקד על אוגדת הרגלים השנייה –, "תראקיה", במהלך [[קרב דוברו פולה]] ובהמשך נבחר ל[[פרלמנט]] הבולגרי וכיהן כשר הפנים של הממלכה.

רוסב נולד בעיר שומן וב-1892 סיים את האקדמיה הצבאית הבולגרית בסופיה והוצב ב[[גדוד]] [[חיל רגלים|רגלים]] בדרגת [[סגן משנה]]. בין [[1897]] ל-[[1900]] למד באקדמיה הצבאית של [[האימפריה הרוסית]] ב[[סנקט פטרבורג]] ולאחר סיום הלימוטיםהלימודים הוצב בתפקיד מטה. בין [[1904]] ל-[[1906]] כיהן כראש [[מפקדה|מטה]] [[חטיבה|חטיבת]] הרגלים השנייה ב[[אוגדה]] התשיעית "פלבן" של צבא בולגריה והועלה לדרגת [[מאיור]]. ב-[[1912]] כיהן כראש מטה אוגדת הרגלים השמינית והשתתף עימהעמה ב[[מלחמת הבלקן הראשונה]] ו[[מלחמת הבלקן השנייה|השנייה]]. בנובמבר [[1913]] הועלה לדרגת [[פולקובניק]] ובהמשך מונה לראש מטה ה[[ארמייה]] הבולגרית השנייה.

עם הצטרפות בולגריה ל[[מלחמת העולם הראשונה]] לצד [[מעצמות המרכז]] נטל רוסב חלק ב[[המערכה על סרביה במלחמת העולם הראשונה|מערכה על סרביה]]. ב[[אוגוסט]] [[1916]] מונה למפקד אוגדת הרגלים השביעית וביוני [[1917]] הועלה לדרגת [[אלוף|מאיור-גנרל]]. ביולי [[1918]] הועבר לפקד על אוגדת הרגלים השנייה - "תראקיה", שלחמה ב[[החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה|חזית המקדונית]]. רוסב קיבל את הפיקוד בעת שהאוגדה הייתה נתונה בבעיות משמעת קשות, חוסר בציוד צבאי ואספקהובאספקה ומורל ירוד של חייליה. ב-[[15 בספטמבר]] נערך [[קרב דוברו פולה]] במסגרתושבמסגרתו [[קרב הבקעה|הבקיעו]] יחידות צרפתיות וסרביות את קווי האוגדה השנייה שחייליה החלו לסגת בחוסר סדר. בעקבות הקרב נפרצו קווי החזית המקדונית, עניין שאילץ את הבולגרים לבקש [[שביתת נשק]]. למרות הכישלון החמור, רוסב עצמו לא נתפש כאחראי מרכזי לתבוסה בשל העובדה שקיבל את הפיקוד בסמוךסמוך מאדמאוד למועד הקרב. באוקטובר 1918 פרש רוסב משירות פעיל <ref name="רוסב">[http://forum.boinaslava.net/showthread.php?6033--&s=eb1cc7806f70bbbb36da415b509ad04a&p=122067#post122067 "איוון רוסב - ביוגרפיה"] באתר boinaslava.net {{שפת קישור|שפה=בולגרית}}.</ref>.

בין [[1920]] ל-[[1921]] כיהן רוסב כמנכ"ל שירות התעסוקה הבולגרי ונודע בעמדותיו ה[[לאומנות|לאומניות]] והמיליטנטיות ובהתנגדותו לסיכומי [[חוזה ניי]]. ב-[[1923]] היה ממארגני ה[[הפיכה]] שהובילה לרציחתו של ראש הממשלה [[אלכסנדר סטמבוליסקי]] ונטל בה חלק פעיל. בין ה-[[9 ביוני]] [[1923]] ל-[[4 בינואר]] [[1926]] כיהן רוסב כשר הפנים בממשלתו של [[אלכסנדר צאנקוב]] ובמסגרת תפקידו נקט צעדים נוקשים כנגדנגד חברי [[המפלגה הקומוניסטית הבולגרית|המפלגה הקומוניסטית]] בעקבות נסיוןניסיון הנפל לבצע הפיכהלהפיכה נוספת בממלכה. בין [[1923]] ל-[[1934]] כיהן גם כחבר ה[[פרלמנט]] הבולגרי ולאחר [[הפיכה צבאית|ההפיכה הצבאית]] שהתחוללה בבולגריה והובלה על ידי [[הליגה הצבאית הבולגרית]], במסגרתהובמסגרתה פוזר הפרלמנט, פרש רוסב למשך מספר שנים מפעילות פוליטית. ב-[[1940]] נבחר שוב לפרלמנט מטעם מפלגת השלטון אשר הלכה למעשה ביצעה את מדיניותו של [[בוריס השלישי, מלך בולגריה|המלך בוריס]].

ב-[[9 בספטמבר]] [[1944]] התחוללה בבולגריה [[הפיכה צבאית]] שהובלה על ידי [[חזית המולדת הבולגרית]] בגיבוי [[הצבא האדום]] אשר כוחותיו הגיעו לסופיה. הגנרל [[קימון גאורגייב]] מונה לתפקיד ראשלראש הממשלה ובאוקטובר הוקם [[בית דין]] מיוחד לשפיטת חברי מנגנון השלטון הקודם ומשתפי הפעולה עם [[גרמניה הנאצית|הגרמנים]]. רוסב נשפט ונידון ל[[עונש מוות]] וב-[[1 בפברואר]] [[1945]] [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] בידי [[כיתת יורים]] בשטח [[בית עלמין|בית העלמין]] בסופיה ביחד עם עשרות פולטיקאים ואנשי צבא. ב-[[1996]] ביטל בית המשפט העליון הבולגרי את גזר הדין וזיכה את איוון רוסב מכל אשמה, מתוך נימוק שגזר דין המוות ניתן בהשראת המפלגה הקומוניסטית הבולגרית, בעקבות חלקו של רוסב בדיכוי הפיכת הנפל הקומוניסטית ב-[[1923]] וכי אין לו כל אשמה בגין שיתוף פעולה עם הצבא הגרמני.