|
|
|
===תכנון ההפיכה===
שניים מחמשת הדירקטורים, סיאס ודוכוס, תיכננותכננו לתפוס את השלטון בעזרתו של נפוליאון וחייליו. בסופו של דבר נותרו שני הדירקטורים חסרי כוח והיו ל[[נמר של נייר|נמרים של נייר]], בעוד נפוליון הפך לשליט יחיד.
בבוקר- 18 בברימר קיבלו חברי הסנאט הודעה שזימנה אותם לתידרוךלתדרוך עקב מרד של ה[[יעקובינים]]. בשעה שמונה התקיים התדרוך, במהלכו הסכימו חברי הסנאט לתת לנפוליאון את השליטה המלאה בכוחות הצבא השוהים ב[[פריז]], ונקבעה פגישה משותפת עם הסנאט למחרת כדי לשקול צעדים נוספים.
בשעה שמונה התקיים התידרוך במהלכו הסכימו חברי הסנאט לתת לנפוליאון את השליטה המלאה בכוחות הצבא השוהים ב[[פאריס]], ונקבעה פגישה משותפת עם הסנאט למחרת כדי לשקול צעדים נוספים.
ב-19 בברימר נפגשו ועדת ה-500 והסנאט במליאה של [[סיינט קלוד]], ובכך נפלו למלכודת של נפוליאון. האזור כותר על ידי כוחות הצבא, ונפוליאון נכנס פנימה לשאת נאום. הנאוםנפוליאון לא התקבל טוב,הותקף ונפוליאוןבמליאה נאלץונאלץ לצאתלהימלט החוצה בחסות חייליו. הוא הכריז בפניהם כי נעשה ניסיון להתנקש בחייו, ונכנס מלווה בכחבכוח צבאי מלא. לעיני כל מחוקקיהמחוקקי של פאריספריז הכריז נפוליאון על סיאס, דוכוס ועל עצמו כקונסולים. מהלך זה סיים את שלטונה של [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]] על צרפת והתחיל את עידן מלחמות[[המלחמות נפוליאוןהנפוליאוניות]].
==מורשת==
|
