פקודה (הוראה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
[[חוק השיפוט הצבאי]] קובע עונש של 3 שנות [[מאסר]] ל[[חייל]] שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או ש[[סרבנות|סירב]] לקיימה. העונש עולה ל-15 שנות מאסר, אם הדבר נעשה במהלך פעולה קרבית. חייל שלא קיים פקודה, מבלי שהוכח כי עשה זאת ב[[כוונה פלילית|כוונה]], צפוי לעונש של שתי שנות מאסר, או 10 שנים אם אי הקיום היה במהלך פעולה קרבית. במקרים רבים, מסתפק צה"ל ב[[דין משמעתי בצה"ל|הליך משמעתי]], ואינו מגיש כתבי אישום.
חריג לכלל המחייב חיילים למלא אחר פקודות מפקדיהם הוא אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה היא לא חוקית ("[[פקודה בלתי חוקית בעליל]]"). כפי שנקבע בפסק הדין העוסק ב[[הטבח בכפר קאסם|טבח בכפר קאסם]], מדובר במקרים קיצוניים, של "הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת - זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו".<ref>ביד"צ מר/3/57 התובע הצבאי נ' רס"ן [[שמואל מלינקי]] ואח', פ"מ יז 90, 214.</ref>
במקרה שבו הפקודה אינה חוקית, אך אינן עומדות בתנאים אלה, על החייל לבצעה אף שאינה חוקית. בפני החייל עומדת האפשרות לפנות למפקדו של נותן ההוראה או להגיש קבילה ל[[נציב קבילות חיילים]].
| |||