חומת ירושלים העות'מאנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוליים |
תמר הירדני (שיחה | תרומות) |
||
שורה 44:
[[קובץ:Zion Gate.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ציון]]
{{ערך מורחב|שערי ירושלים}}
בחומת ירושלים העות'מאנית ישנם 8 שערים: שבעה מהם נבנו בה מלכתחילה, ואחד, [[השער החדש]], נפרץ בה במאה ה-19. אחד משבעת השערים המקוריים הוא [[שער הרחמים]], המוביל ישירות להר הבית דרך הכותל המזרחי. שער זה קדום לחומה העות'מאנית, ומתוארך ל[[ימי הביניים]]. באופן [[אירוניה|אירוני]], עם שילובו של הכותל המזרחי בחומת ירושלים העות'מאנית, נאטם שער הרחמים מסיבות של הגנה וביטחון, דלתות העץ שלו הוחלפו בקירות אבן, והמבנה כולו הפך למגדל שמירה, כך שמעולם לא שימש כשער ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]].<ref>"מדוע בנה סולימאן המפואר את חומות ירושלים", עמ' 69.</ref> השער הגדול, המשוכלל והמפואר ביותר הוא [[שער שכם]], ששימש בעבר כשער הראשי של ירושלים, שכן הדרך הראשית לעיר הגיעה מצפון (היום – [[כביש 443]]). שאר השערים הם [[שער האריות]] במזרח; [[שער האשפות]] ו[[שער ציון]] בדרום; [[שער יפו]] שהוא השער היחיד במערב; ו[[שער הפרחים]] הקרוב לשער שכם, שניהם
חלק משמות השערים לקוח מחומות קדומות יותר שהיו בירושלים, כמו למשל השם 'שער האשפות', שמקורו בחומת ירושלים מתקופת [[נחמיה]]
שערי חומת ירושלים העות'מאנית מקושטים ב[[עיטור]]ים ובשילובי [[אבן]] רבים, ש[[שימוש משני|נשדדו]] ברובם הגדול ממבנים קדומים שעמדו בקרבת מקום, ופורקו בידי בוני החומה. כך למשל מעוטרת חזיתו של שער ציון בכותרות [[עמוד]]ים [[ירושלים בתקופה הצלבנית|צלבניות]], ומשני צדיו חרכי ירי מסוגננים, שהם למעשה חלונות [[כנסייה]]; שער האריות קושט בצמד [[ברדלס]]ים, שעיטרו כנראה לפני-כן מבנה של השליט הממלוכי [[בייברס]], ש[[סמל]]ו היה ברדלס; דומה גם שהקשת הפנימית בשער יפו נלקחה מכנסייה צלבנית.
|