חומת ירושלים העות'מאנית – הבדלי גרסאות

בחומת ירושלים העות'מאנית ישנם 8 שערים: שבעה מהם נבנו בה מלכתחילה, ואחד, [[השער החדש]], נפרץ בה במאה ה-19. אחד משבעת השערים המקוריים הוא [[שער הרחמים]], המוביל ישירות להר הבית דרך הכותל המזרחי. שער זה קדום לחומה העות'מאנית, ומתוארך ל[[ימי הביניים]]. באופן [[אירוניה|אירוני]], עם שילובו של הכותל המזרחי בחומת ירושלים העות'מאנית, נאטם שער הרחמים מסיבות של הגנה וביטחון, דלתות העץ שלו הוחלפו בקירות אבן, והמבנה כולו הפך למגדל שמירה, כך שמעולם לא שימש כשער ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]].<ref>"מדוע בנה סולימאן המפואר את חומות ירושלים", עמ' 69.</ref> השער הגדול, המשוכלל והמפואר ביותר הוא [[שער שכם]], ששימש בעבר כשער הראשי של ירושלים, שכן הדרך הראשית לעיר הגיעה מצפון (היום – [[כביש 443]]). שאר השערים הם [[שער האריות]] במזרח; [[שער האשפות]] ו[[שער ציון]] בדרום; [[שער יפו]] שהוא השער היחיד במערב; ו[[שער הפרחים]] הקרוב לשער שכם, שניהם בצפוןבחומה החומההצפונית.

חלק משמות השערים לקוח מחומות קדומות יותר שהיו בירושלים, כמו למשל השם 'שער האשפות', שמקורו בחומת ירושלים מתקופת [[נחמיה]], ראשיתבראשית ימי [[ירושלים בתקופת בית שני|בית שני בירושלים]]: {{הדגשה|וָאֵצְאָה בְשַׁעַר הַגַּיא לַיְלָה וְאֶל פְּנֵי עֵין הַתַּנִּין וְאֶל שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת|נחמיה ב יג}}. שם מושאל נוסף הוא 'שער ציון', המשמר את שמו של 'בָּאבּ א-צהיון', שהיה פתח בחומה מ[[ימי הביניים]] בהר ציון.