יעקב יערי-פולסקין – הבדלי גרסאות

'''יעקב יערי-פולסקיןפּוֹלֶסְקִין''' ([[25 בדצמבר]] [[1886]] -– [[י"ז בתשרי]] [[תש"ה]], [[4 באוקטובר]] [[1944]]) היה [[עיתונאי]], [[סופר]] וחוקר [[תולדות ארץ ישראל]].

יעקב פולסקין נולד ב[[פריסלאב]] אשר בשב[[גוברניית פולטבה|פלך פולטבה]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום [[אוקראינה]]). בילדותו קיבל חינוך מסורתי. בשנת [[1905]], בגיל 19, עלה לארץ עם אנשי [[העלייה השנייה]]. הוא היה שכיר יום, שומר ב[[פתח תקוה]] ובמושבות אחרות. השתתף בייסוד [[מושב עובדים|מושב העובדים]] הראשון בארץ, [[עין גנים]] ליד [[פתח תקווה]]‏‏. בשנים [[1909]]-[[1910]], לאחר ייסוד [[תל אביב]] השתתף בבניית בנין [[גימנסיה הרצליה]], ופעל להעסקת יהודים על פי עקרון "[[עבודה עברית]]". בזכרונותיובזיכרונותיו תיאר את התנכלויות הפועלים הערבים לקבוצת "מיישרי החולות", עליהשעם הואחבריה נמנה. לאור קשיי הפרנסה בעיר, הוא עלה ל[[הגליל|גליל]]. הוא נמנה עם ראשוני המתיישבים של המושב הראשון ב[[עמק יזרעאל]] - [[מרחביה (מושב)|מרחביה]].

יחד עם חברו, דוב (ברלי) שוויגר הוציא לאור שני גליונותגיליונות של כתב עת ב[[כתב יד (כתב)|כתב יד]] בשם "דער פיאש" (יידיש: המעדר), אשר נועד לתאר את חיי הפועלים.

בשנת [[1911]] היגר ל[[ארצות הברית]]. חזר ארצה בשנת [[1914]] וגורש ממנה כעבור שנה, בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] עקב היותו [[נתינות|נתין]] זר.

בשנת [[1920]] שב לארץ והיה לכתב של העיתון היהודי האמריקאי-אמריקאי "[[פארווערטס]]" ("קדימה"). באותה תקופה החל בכתיבת קורות חייהם של אנשי [[העלייה הראשונה]] ו[[העלייה השנייה]].

בשנת [[1922]] יצא לאור ספרו הנודע '''חולמים ולוחמים'''. הספר, שהיה נפוץ בקרב בני הנעורים, חברי תנועות נוער וארגונים ציוניים. בהמשך היה עיתונאי בעיתונים "[[הארץ]]", "[[דואר היום]]" ועוד. חקר את פרשת [[ניל"י]] ואסף חומרים עליה.