זיבה – הבדלי גרסאות

[[תמונה:PenicillinPSAedit.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרסומת ל[[פניצילין]] כתרופה לזיבה, [[1944]]]]

[[תסמין|תסמיני]] המחלה מתפתחים לרוב תוך יומיים עד חמישה לאחר ההדבקה (אם כי ישנם מקרים שבהם התסמינים מופיעים רק כעבור מספר חודשים), וכוללים [[כאב]] ב[[השתנה]] והפרשת [[מוגלה]] מן ה[[פין]], ה[[נרתיק]], או הגרון, וכן דלקת ב[[צוואר הרחם]] ודימום ב[[פי הטבעת]]. ללא טיפול עלולה ה[[דלקת]] להתפשט דרך [[מערכת המין]] של ה[[אישה]] ולגרום לדלקת [[צוואר הרחם]] וה[[חצוצרה|חצוצרות]] ואף ל[[עקרות]] או [[הריון חוץ-רחמי]]; אצל ה[[גבר]] היא עלולה לגרום להיצרות ה[[שופכה]], הידבקויות במערכת המין ודלקת [[בלוטת הערמונית]]. סיבוכים מאוחרים כוללים [[דלקת מפרקים]], [[דלקת שסתומי הלב]] ו[[דלקת לחמית העין]].

 

הטיפול במחלה הוא באמצעות [[אנטיביוטיקה]]. בעבר השתמשו לצורך כך ב[[פניצילין]], אך לאור הופעתם של חיידקים [[עמידות לאנטיביוטיקה|עמידים]] בפני פניצילין משתמשים כיום בתרופות מסדרת הצפאלוספורין.

 

== קישורים חיצוניים ==