RISC – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 4:
באמצע [[שנות השבעים של המאה ה-20]], התנהלו מחקרים במעבדות המחקר של [[IBM]]{{הערה|1=חלק ממחקרים אלו בוצעו על ידי ג'והן קוֹקי{{אנ|John Cocke}}}} ובמקומות אחרים במטרה למצוא דרכים לשיפור הביצועים של [[מחשב|מחשבים]]. במסגרת המחקרים בדקו החוקרים באיזו מידה פקודות ואופני מיעון ("Addressing Modes") שונים נמצאים בשימוש ב[[תכנית מחשב|תכניות מחשב]].
 
המחקרים העלו שחלק מאופני המיעון והפקודות המסובכים ביותר, (אשר מימושם צרך חלק גדול יחסית מ[[חומרה|חומרת]] המחשב), אינם נמצאים בשימוש כלל, או כמעט בכלל. בנוסף, התברר כי במקרים רבים, אופני המיעון והפקודות המסובכים ביותר וממומשים ב[[מיקרוקוד]] יעילים פחות מקטעי קוד קצרים המבצעים אותן פעולות ומבוססים על פקודות פשוטות יותר. דוגמה בולטת לפקודה ממומשת במיקרוקוד שיעילותה פחותה מקוד שיוצר ב[[מהדר]] היא הפקודה <code>INDEX</code> במחשב הב[[וואקס (מיני-מחשב)|וואקס]] [[VAX]] של חברת דיגיטל ([[DEC]]).
 
בנוסף, מחקרים אחרים הצביעו על דרכים נוספות לשפר את ביצועי המחשב על ידי פישוט והאחדה של סט הפקודות. מהמחקרים האלו ומסקנותיהם צמחו כמה עקרונות תכנון שקיבלו את השם הקבוצתי RISC, אם כי סך כל העקרונות מדבר על מאפיינים נוספים בתכנון המעבד, ולא רק על סט הפקודות.