ניכוי מס במקור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
הוספת ניכוי מס בשוק ההון |
||
שורה 7:
סעיפים 162 - 173 ל[[פקודת מס הכנסה]] עוסקים בחובת הניכוי במקור, ומכוחם הותקנו תקנות וצווים המפרטים את כללי הניכוי במקור במגוון רחב של תשלומים, כגון [[משכורת]], שכר מרצים, [[שכר סופרים]] ועוד.
==ניכוי מס בשוק ההון==
בעולם מקובל לבצע ניכוי במקור מתשלומי דיבידנד בעוד שתשלומי [[ריבית]] ותמורה [[מכירה|ממכירות]] מבוצעים ללא ניכוי מס במקור. כתוצאה מכך, משקיע בניירות ערך זרים יקבל את הדיבידנד בגין ניירות ערך אלה לחשבונו לאחר שכבר בוצע ניכוי מס בחו"ל, על פי שיעורי המס של המדינה בה התאגדה החברה שחילקה את הדיבידנד, בעוד שבתשלומי [[ריבית]] בגין [[אגרות חוב|איגרת חוב]] זרות המס ינוכה בדרך כלל רק מס בארץ.
מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון בארץ מתקדם יחסית למקובל בעולם, באופן שבו המנכים מבצעים ניכוי מס מרווחי הון, כולל התחשבות בעלויות של ניירות הערך בתקופה שבה הלקוח החזיק בניירות אצל חבר בורסה אחר, וזאת על ידי דיווח של עלויות ניירות הערך בזמן העברת תיק בין חברי בורסה. מנגנון זה קיים משנת 2003 אז נכנסה לתוקף הרפורמה שידועה בשם [[רפורמת בכר]] (תיקון מס' 169 לפקודת מס הכנסה), בעוד שבארה"ב למשל רק בשנת 2010 פורסמו כללים ליצירת מנגנון כזה שייכנסו לתוקף בעתיד.
מעבר למידע בגין העלויות של ניירות הערך בעת העברת תיק כולל מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון גם חישובים מורכבים בכל הקשור ל[[הסדרי חוב|הסדר חוב]] (בהם עשוי מחזיק אגרות החוב לקבל בתמורה לאגרות החוב שלו חבילה המורכבת מאגרות חוב חדשות, [[מניות|מניה]] סחירות, מניות לא סחירות, [[מזומנים|מזומן]]) [[הצעות רכש|הצעת רכש]] והחלף וכן הלאה.
מכיוון שלמנכה בשוק ההון קיים מידע מדויק לגבי הרווח/ההפסד שנוצר ללקוח ניתנה לו גם ההרשאה לקזז הפסדים שנוצרו בתיק ניירות הערך כנגד חבות המס בגין ריבית ודיבידנד מניירות ערך. זאת אומרת שלקוח שנוצר לו הפסד ממכירת נייר ערך לא ינוכה לו מס בגין הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך עד לגובה ההפסד. חישוב זה נעשה על בסיס שנתי, כך שהפסד שלא נוצל עד לתום השנה אינו מועבר לשנה הבאה, וניצולו מחייב הגשת דוח שנתי לרשות המסים.
{{קצרמר|כלכלה}}
| |||