אלון מצוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ לשינוי כזה יש להביא מקור
שורה 25:
האלון המצוי הוא עץ הבר הנפוץ ביותר ב[[ארץ ישראל]] והמרכיב העיקרי הבונה את החורש בכל אזור ההרים ב[[חורש ים תיכוני|חבל הים תיכוני]]. האלון עמיד למדי בטמפרטורות גבוהות ויובש וכן בתנאים של [[כריתה (חקלאות)|כריתה]] ורעייה. ב[[הגליל|גליל]] וב[[הכרמל|כרמל]] יוצר האלון המצוי, יחד עם [[אלה ארץ ישראלית]], חורשים סבוכים שקשה לחדור אליהם. בעבר היו חלקים גדולים מארץ ישראל מכוסים ביער אלון מצוי, אולם בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] כרתו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] יערות שלמים לצורכי המלחמה, וכך נשארו רק חלקים קטנים יחסית מאותם יערות.
 
עצי אלון עתיקים נשמרו במקומות שונים בשל קרבתם למקומות קדושים. מעריכים כי גילם של הפרטים הללו מגיע לכמה מאות שנים, אולם לא ניתן לקבוע את הגיל משום שגזע האלון אינו מייצר טבעות שנתיות. אחד הפרטים העתיקים ביותר ששרדו היה האלון המכונה '''אשל אברהם''' במערב [[חברון]], בצד הכביש ל[[תפוח (יישוב)|תפוח]]. יש המעריכים את גילו של עץ זה בכ-850 שנה, ונקשרו אליו מסורות רבות הקשורות ב[[אברהם]]. ב-[[19961995]] מתנכרת האלוןהעץ והתיבשלאחר שהתייבש כליל.
ריכוזים נוספים של עצי אלון עתיקים קיימים בחורשת הארבעים ב[[כרמל]], ב[[הר הבתרים]] וקבר [[נבי חזורי]] ב[[חרמון]], ועוד.