בית משפט לתעבורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קיצוץ |
מ שכתוב |
||
שורה 1:
ב[[ישראל]], '''[[בית משפט|בית המשפט]] ל[[תעבורה]]''' הוא חלק מ[[הרשות השופטת]]. בית המשפט לתעבורה דן בעבירות הנוגעות לתעבורה ול[[כלי רכב]].
בית המשפט לתעבורה הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה. הוא שקול לערכאת "[[בית משפט השלום]]".
בית משפט לתעבורה דן בעבירות תעבורה אשר מוגדרות ב[http://www.rsa.gov.il/teachingcenter/law/pages/trafficlaw.aspx פקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961] – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה. ערעורים על פסקי דין של בית המשפט לתעבורה נדונים בדרך כלל לפני [[שופט]] אחד של בית משפט המחוזי. בית משפט לתעבורה דן בראש ובראשונה בעבירות שעניינן עברה על תקנות התעבורה ו[[תאונת דרכים|תאונות דרכים]]. יחד עם זאת, מסעיף 25 לפקודת התעבורה ניתן ללמוד כי בית משפט זה עוסק בין היתר ברישוי מסמכים, [[ביטוח]], מהילת [[דלק]], פיקוח על [[תחנת דלק|תחנות דלק]], התנהגות של נותני שירות ציבורי ([[אוטובוס]]ים, [[מונית|מוניות]]) ואף בעבירות על חוק הפיקוח מצרכים ושירותים.
[[שופט]] תעבורה מתמנה לפרק זמן קצוב או במינוי של קבע, כדרך שמתמנה שופט של בית משפט שלום, ונתונות לו הסמכויות של שופט בית משפט שלום.
בתי משפט לתעבורה נמצאים בערים [[אילת]], [[אשדוד]], [[אשקלון]], [[באר שבע]], [[חדרה]], [[חיפה]], [[טבריה]], [[ירושלים]], [[נתניה]], [[נצרת]], [[עכו]], [[פתח תקווה]], [[צפת]], [[קריית שמונה]], [[קריית גת]], [[רמלה]] ו[[תל אביב]].
מדיניות הענישה הנהוגה בבתי [[המשפט]] במסגרת משפטי התעבורה היא בין אמצעי הלחימה השכיחים יותר ללוחמה ב[[תאונת דרכים|תאונות הדרכים]]. בתי המשפט חזרו פעמים רבות על הצורך האקוטי להילחם בשכיחותן הרבה של תאונות הדרכים ועל תפקידו של בית המשפט כנאמן במאבק. השופטת [[אילה פרוקצ'יה]] היטיבה לבאר את הדרכים הללו בקובעה כך:
{{ציטוט|תוכן=אמצעי המלחמה בתאונות הדרכים הם מגוונים, ואינם מצטמצמים לשכלול האמצעים הפיזיים הקשורים בנהיגה על דרך שיפורים ברשת הכבישים או להגברת הפיקוח ואכיפת החוק במרחבי הארץ. עיקרם, בראש וראשונה, בהפעלת אמצעי חינוך והסברה שתכליתם להגביר את המודעות לחשיבות הרבה שבשמירה על תרבות נהיגה ולהפנים את החובה לכבד את חייו ושלומו של הזולת.
על אמצעי המלחמה בתאונות הדרכים נמנית גם מדיניות הענישה של עברייני תעבורה הננקטת בבתי [[המשפט]], ובמיוחד הענישה המתייחסת לתאונות קטלניות המקפדות חיי אדם או אלה הגורמות נזקי גוף. על מדיניות הענישה כאמור להשתלב בשאר האמצעים הננקטים להשגת מטרה עליונה בחשיבותה - השלטת סדר, משמעת וכיבוד כללי החוק בנהיגה על הכביש, למען שמירה על חיי אדם ושלמות גופם...|מקור=ע"פ 8382/03 חילף נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2), 139}}
==קישורים חיצוניים==
| |||