הסתדרות ציונית חדשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yanivreg (שיחה | תרומות)
מ בעבודה
Yanivreg (שיחה | תרומות)
סיימתי לכתוב
שורה 1:
'''הסתדרות ציונית חדשה''' (בקיצור: '''הצ"ח''') היא הסתדרות [[ציונות|ציונית]] שהוקמה ע"י הציונים [[ציונות רוויזיוניסטית|הרוויזיוניסטים]] ופעלה בין השנים [[1935]] - [[1946]].
{{בעבודה}}
'''הסתדרות ציונית חדשה''' (בקיצור: '''הצ"ח''') היא הסתדרות ציונית שהוקמה ע"י הציונים [[ציונות רוויזיוניסטית|הרוויזיוניסטים]] ופעלה בין השנים [[1935]] - [[1946]].
 
==הרקע הקמת הצ"ח==
סביבהתמיכה שהתעוררה כלפי [[זאב ז'בוטינסקי]] כמנהיג ציוני וסביבוההזדהות עם המשנה הרעיונית שפיתח עם השנים והתבטאההתבטאה בשנות ה-20 של ה[[מאה ה-20]] ביצירתן של תנועות רעיוניות,. שהבולטותהבולטות בהן היו [[בית"ר]], תנועת הצעירים אשר דגלה בחינוך ציוני לאומי והכשרה צבאית לקראת עליה ל[[ארץ ישראל]], והתנועה "[[ברית הציונים הרוויזיוניסטים]]" (הצה"ר), שהיתה הזרוע המדינית של [[הציונות הרוזיוניסטיתהרויזיוניסטית]] והמפלגה אשר יצגה אותה ב[[ההסתדרות הציונית העולמית|הסתדרות הציונית העולמית]] -(כסיעה ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]]). באותם ימים היתה הסתדרות זו הגוף אשר קבע את מדיניות התנועה הציונית כולה, על סניפיה במדינות השונות ומאות אלפי חבריה ותומכיה אשר התפקדו לשורותיה ע"י כך ש"שקלו את [[השקל הציוני|השקל]]" (כלומר שילמו דמי חבר).
 
חילוקי דעות, שזרעם נטמן עוד בשנים שלפני כן, בין ז'בוטינסקי לבין אנשי מחנה הפועלים והמנהיגות הציונית (תחת שיטתה של ה[[ציונות מדינית|ציונות המדינית]]) דאז החלו מעמיקים בצורה חריפה.
 
הרוויזיוניסטים דרשו מן ההסתדרות הציונית והנהגתה הגדרה מפורשת כי מטרתה הסופית של הציונות היא הקמת מדינה עברית בארץב[[ארץ ישראל]] ונקיטת צעדים מפורשים נגד [[בריטניה]] בשל המדיניות האנטי ציונית שנקטהשנקט [[המנדט הבריטי]] בדמות פרסומי [[הספר הלבן|הספרים הלבנים]] והגבלות העלייהה[[עליות לפני קום המדינה|עלייה]] וההתיישבות. לשיטתם, לא נקטה הנהגת ההסתדרות צעדים משמעותיים ובכך הביאה להחלשה ועמעום בהגשמת המטרות הציוניות וחולשה של הישוב היהודי בארץ בפני הבריטים אל מול דרישות [[ערביי ארץ ישראל. מחלוקת קשה נוצרה לגבי דרכי פעולתה של הציונות המדינית ודרכי פעולתה]].
 
ב-[[1933]] נרצח [[חיים ארלוזורוב]] והעיונות בין המחנות השונים הגיעה לסיפה של מלחמת אחים. הקונגרס הציוני ה-18 באותה שנה ביטא עוינות קשה של תנועות העבודה כלפי הרוויזיוניסטים. המתיחות הרבה גם הורגשה בישוב וקרה שהתפרצו מעשי אלימות. ב-[[1934]] יזמה הצה"ר תנועת חרם ("תנועת פטיציה") על [[גרמניה הנאצית]], אותו החרימה בתוקף ההסתדרות הציונית. כאשר החליטה ההסתדרות הציונית כי כל חבריה מחויבים שלא יפעלו תחת עצמאות פוליטית ("סעיף המשמעת"), החליטה הנהלת הצה"ר על פרישתה באפריל [[1935]] ועל הקמת ההסתדרות הציונית החדשה ב-[[25 באפריל|25]] באותו חודש. רק מיעוט של רוויזיוניסטים נשאר חבר בהסתדרות הציונית, בדמות [[מפלגת המדינה]] של [[מאיר גרוסמן]].
 
==פועלה של הצ"ח==
לקראת כינוס היסוד של ההסתדרות הציונית החדשה עשה ז'בוטינסקי לילות כימים במסעות שכנוע וגיוס תמיכה לטובת ארגון חדש זה. רבים מיהדות [[אירופה]], אשר ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני פופולרי בעיניהם, וביחוד בקרב צעירים, נענו לקריאתו. לקראת כינוס היסוד
שהתקיים ב-[[7 בספטמבר]] ב[[וינה]] התפקדו לתוך שורותיה של הצ"ח כ-713,000 חברים מ-32 מדינות (לשם ההשוואה- 635,000 איש שקלו את השקל של ההסתדרות הציונית לקראת הקונגרס ה-19 באותה שנה). באותו מעמד נבחר ז'בוטינסקי נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית החדשה. בו בזמן של תחילת פעילותה של הצ"ח פרשו אנשי המחנה הרוויזיוניסטי מ[[הסתדרות העובדים הכללית]] והצטרפו אל [[הסתדרות העובדים הלאומית]] שהשתייכה לתנועתם, וכן בדומה הצטרפו אל [[קופת חולים לאומית|קופת החולים הלאומית]] שהוקמה כמקבילה ל[[קופת חולים כללית]] שהיתה משוייכת למחנה העבודההסוציאליסטי.
 
הצ"ח קיימה קשרים מדיניים עם ממשלות וגורמי השפעה שונים לצורך קידום רעיונותיה. במסגרתה של הצ"ח היו למעשה חופשיים הרוויזיוניסטים לפעול באופן חופשיעצמאי למען קידום דרישותיהם לפתיחת שערי הארץ בפני עליה יהודית לצורך השגת רוב יהודי ב[[ארץבארץ ישראל]], הקמתו של כוח צבאי יהודי, החייאת התרבות והלשון העברית והקמת מדינה עברית מ[[שתי גדות לירדן|שתי גדות הירדן]]. בין היתר נפגשועבר אנשיז'בוטינסקי בבירות אירופה, ואנשי הצ"ח נפגשו עם מנהיגי קהילות יהודיות וניסו לרתום אותם לטובת רעיון ה"אבקואציה" של ז'בוטינסקי - תוכנית של פינוי המוני יהודים מ[[אירופה]]מאירופה ויישובם בארץ ישראל. עם זאת תוכניתם לישוב מיליון וחצי יהודים בתוך עשר שנים לא קנה תמיכה רבה.
 
==סוף פועלה==
פטירתו של ז'בוטינסקי ב-[[1940]] היוותה מכה לפעילות המדינית של הרוויזיוניסטים. פעילות מדינית דווקא נתקיימה ביוזמת ה[[אצ"ל]], לדוגמא בדמות ועדים שונים שפעלו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ואחריה ב[[ארצות הברית]].
פטירתו של ז'בוטינסקי ב-[[1940]] היוותה מכה
 
בקונגרס הציוני ה-22 שהתקיים ב[[באזל]] בשנת [[1946]] חזרו חברי ההסתדרות הציונית החדשה אל שורות ההסתדרות הציונית העולמית, כסיעה של הצה"ר, לאחר שזו הצהירה כי מטרת הציונות המיידית היא הקמת מדינה עברית, בין היתר ע"י קבלת [[תכנית בילטמור]] ב-[[1942]].
==ראו גם==
* [[ברית הציונים הרוויזיוניסטים]]
* [[ההסתדרות הציונית העולמית]]
[[קטגוריה:ארגונים יהודיים]]
[[קטגוריה:ציונות]]
[[en:New Zionist Organization]]