הבדלים בין גרסאות בדף "תקרית רוזוול"

הוסרו 86,405 בתים ,  לפני 8 שנים
החלפת הדף בתוכן "חסמו את החשבון שלי!"
מ (←‏המחלוקת סביב צילומי מסיבת העיתונאים: מה מוסיף לויקיפדיה עברית מינוח באנגלית שיש לו תרגום טוב בעברית?)
(החלפת הדף בתוכן "חסמו את החשבון שלי!")
חסמו את החשבון שלי!
[[קובץ:Roswell(reconstitution).png|שמאל|ממוזער|250px|ציור המשחזר את התקרית, כפי שהיא מתוארת על ידי מאמיני תיאוריית התרסקות העב"ם]]
'''תקרית רוזוול''' היא כינוי לאירוע שבו, כך נטען, התרסק [[עב"ם]] ליד העיירה רוזוול (Roswell){{כ}}{{הערה|‏{{coord|33|23|14|N|104|31|41|W|display=inline|type:city}}. הקואורדינטות מתייחסות לעיר, לא למיקום ההתרסקות לכאורה.}} שב[[ניו מקסיקו]], [[ארצות הברית]], בשלהי יוני או בתחילת יולי [[1947]]. על פי הטענה, חולצו מן ה[[עב"ם]] שהתרסק בסמוך לעיירה גופות של [[חוצן|חוצנים]] ופריטים אחרים שמקורם בטכנולוגיה חוצנית.
 
לקראת סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] התעורר מחדש העניין בתקרית, והצית ויכוח עז. סביב האירוע נרקמו [[תאוריית קשר|תאוריות קשר]] רבות, הדנות במהותו של החפץ שהתרסק לכאורה במקום. עמדתו הרשמית של [[צבא ארצות הברית]] היא שהשברים שנמצאו במקום הם שרידים של [[כדור פורח]] ניסיוני שמשימתו מעקב בגובה רב, פרויקט שנקרא "מוֹגוּל". לעומת עמדה רשמית זאת, יש המאמינים כי במקום אכן התרסק כלי טיס חוצני, ממנו חולצו גופות של חוצנים; התומכים בתפיסה זו סבורים שצבא ארצות הברית העלים מן הציבור את האמת על האירוע. הוויכוח הפך את רוזוול לתופעה נרחבת ב[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]], והשם "רוזוול" הפך לסמל לכלל נושא העב"מים והמפגש עם תרבויות חוצניות; זו אחת התקריות המפורסמות ביותר והשנויות במחלוקת בתחום זה.
 
==מציאת השרידים ב-1947==
===עדויות ראשונות על צלחות מעופפות===
{{מפת מיקום|מדינה=ארצות הברית|שם=רוזוול|אורך=-104.528056|רוחב=33.387222|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=אתר היסטורי|מפה נוספת=ניו מקסיקו|סוג נוסף=אתר היסטורי}}
ב-[[25 ביוני]] [[1947]] דיווח טייס בשם קנת' ארנולד (Kenneth A. Arnold) על חפצים מעופפים שראה בטיסה ליד [[הר ריינייר]]<ref>‏{{coord|46|51|12|N|121|45|36|W|display=inline|type:mountain }}</ref>. הוא דיווח שהחפצים טסו "כמו [[אווז]]ים" ונעו "כמו צלחות שמקפיצים על פני המים". דיווח זה הוליד את הביטוי "צלחת מעופפת"{{הערה|למעשה, התרגום הנכון הוא "תחתית מעופפת", והדימוי הוא לתחתית של [[ספל]]. בעברית השתרש הביטוי "צלחת מעופפת".}}. הדיווח התפרסם, והביא לגל של דיווחים על צפייה בחפצים בלתי מזוהים. דיווח אחד הגיע מ[[חווה חקלאית|חווה]] ליד קורונה, ב[[ניו מקסיקו]]{{הערה|על פי האתר [http://www.roswellfiles.com/story.htm The Roswell Files].}}. בני זוג, תושבי העיר רוזוול, דיווחו כי ראו ב-[[2 ביולי]] חפץ מעופף דמוי צלחת החולף בגובה נמוך מעל העיר (אם כי הם דיווחו על כך רק ב-[[8 ביולי]], דיווח שהיה חלק מהידיעה העיתונאית בעיתון "רוזוול דיילי רקורד" על מציאה לכאורה של חללית חוצנית שהתרסקה, ראו להלן){{הערה|Benson Saler, Charkes A. Ziegler, Charles B. Moore: UFO Crash at Roswell. Smithsonian Institution Press, Washington and London, 1997. עמ' 15 - 16.}}.
 
===מאק ברייזל מוצא את השרידים===
בתאריך כלשהו בין אמצע יוני לתחילת יולי [[1947]] ראה ויליאם ווייר ("מאק") ברייזל (William Ware "Mack" Brazel), [[חווה חקלאית|חוואי]] שעבד באותו יום כמנהל עבודה במשק אחר, כמה ערימות של חומר משונה, כ-50 קילומטרים מצפון לרוזוול. תאריך גילוי השרידים על ידי ברייזל אינו ברור; מקורות מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] ציינו תאריך באמצע יוני, אך בהודעה של שלטונות הצבא (ראו להלן) שהתפרסמה ב-[[8 ביולי]] נאמר שהשרידים נמצאו כשבוע לפני תאריך ההודעה, כלומר בתחילת יולי{{הערה|לגבי התאריך, ראו באתר [http://www.ufos-aliens.co.uk/cosmicroswell.htm ufos-aliens.co.uk], הגורס שתאריך הגילוי היה 2 או 4 ביולי, לעומת [[:en:Roswell UFO incident|הערך בוויקיפדיה באנגלית]] המסתמך על הודעות [[טלגרפיה#טלקס|טלקס]] מאותה תקופה, הנוקבות בתאריך [[14 ביוני]]. את הודעות הטלקס ניתן לקרוא [http://roswellproof.homestead.com/United_Press_Telexes.html באתר זה]. נראה שחלק מהבלבול נובע מעדותו של ברייזל, שראה את השרידים כבר ב-[[14 ביוני]], אך לא ניגש לבדוק אותם עד תחילת יולי. ראו [http://www.ufos-aliens.co.uk/cosmicroswell.htm כאן].}}.
 
לברייזל לא היה מכשיר [[טלפון]] ולא הייתה לו דרך להודיע לגורמים מוסמכים על המציאה, מה גם שכנראה לא ייחס לה חשיבות מיוחדת. מאוחר יותר סיפר ברייזל לעיתון "רוזוול דיילי רקורד"{{הערה|"RAAF CAPTURES FLYING SAUCER ON RANCH IN ROSWELL REGION", כתבה בעיתון "Roswell Daily Record", {{כ}}8 ביולי 1947. צילום הכתבה ותעתיק תוכנה מופיעים [http://ufologie.net/rw/p/roswelldailyrecord9jul1947.htm באתר זה].}} כי הוא וילד בן שבע שנלווה אליו{{הערה|לא ברור מי היה איתו יחד. מקורות מסוימים טוענים שהיה זה בנו בן ה-7 (או ה-8) של ברייזל, ואילו מקורות אחרים טוענים שהיה זה ילד של השכנים, באותו גיל.}} ראו "שטח נרחב מכוסה בשרידים שהיו מורכבים מרצועות [[גומי]], [[רדיד אלומיניום]], נייר קשיח למדי ומקלות"{{הערה|על פי הכתבה בעיתון Roswell Daily Record.}}. מאוחר יותר (ב-[[4 ביולי]] לפי הכתבה בעיתון) שב למקום עם אשתו ובתו בת ה-14 ויחד אספו כמה מהשרידים. לפי תיאורים אחרים אסף ברייזל כבר ביום המציאה חלק מן השרידים והסתיר אותם תחת שיח או בסככה כלשהי{{הערה|על פי כתבה בעיתון Seattle Post-Intelligencer,{{כ}} [[9 ביולי]] [[1947]]. תעתיק הכתבה מופיע באתר [http://roswellproof.com/AP3_Main_July9.html roswellproof.com].}}. על פי הכתבה ברוזוול דיילי רקורד, למחרת היום שבו אספו ברייזל אשתו וילדיהם מן השרידים באתר הגיע ברייזל לעיר רוזוול, שם שמע שמועות כי באזור נחתו צלחות מעופפות. ב-[[6 ביולי]] פגש ברייזל את ה[[שריף (תפקיד)|שריף]] ג'ורג' וילקוקס (Wilcox) וסיפר לו בלחש כי ייתכן ומצא צלחת מעופפת כזו{{הערה|על פי הכתבה ברוזוול דיילי רקורד.}}.
 
===הצבא בוחן, מודיע ומכחיש===
[[קובץ:Nssl0020.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בלון לחיזוי מזג אוויר; הצבא אמריקני טען עד שנות ה-90 ששרידים של בלון כזה נמצאו ברוזוול]]
השריף וילקוקס התקשר ל[[שדה תעופה|שדה התעופה]] הצבאי{{הערה|שדה התעופה היה שייך ל[[צבא ארצות הברית]] באותה עת; [[חיל האוויר של ארצות הברית]] הוקם רק בספטמבר אותה שנה.}} הסמוך כדי לדווח על המציאה. הוא שוחח עם [[דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית|מייג'ור]] (רב סרן) ג'סי א. מרסל (Jesse Marcel), קצין ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] של הבסיס{{הערה|או של כנף ההפצצה ה-509; כך מופיע בכתבה בעיתון רוזוול דיילי רקורד.}}. מרסל השיב שיבוא לשוחח עם ברייזל, ולאחר שעשה זאת חזר מרסל לבסיס ודיווח למפקד הבסיס, [[קולונל]] ויליאם ה. בלאנשרד (William H. Blanchard). הם החליטו שעל מרסל לצאת עם ברייזל לשטח ולבחון את השרידים. מרסל, יחד עם שני קצינים ממחלקת הריגול הנגדי של הבסיס, שרידן קאביט ולואיס ריקט{{הערה|מקורות מסוימים מציינים רק קצין ריגול נגדי אחד, שרידן קאביט.}}, נלוו לברייזל אל האזור בו מצא את השרידים, שם אספו חלקים נוספים; משם נסעו לביתו של ברייזל. לדבריו, הם ניסו יחד להרכיב מחדש את השרידים, אך לא הצליחו ליצור כל חפץ מן השרידים שבידיהם{{הערה|על פי הכתבה ברוזוול דיילי רקורד, וכן על פי האתר [http://www.ufos-aliens.co.uk/cosmicroswell.htm ufos-aliens.co.uk].}}.
 
ב-[[8 ביולי]] [[1947]] פרסם משרד [[יחסי ציבור|יחסי הציבור]] של הבסיס הודעה, ועל פיה חיילים מ[[להק]] ההפצצה ה-509 (שבסיסו היה ברוזוול){{הערה|להק ההפצצה ה-509 היה להק ייחודי; הלהק הפעיל מטוסי [[B-29 סופרפורטרס]], שמשימתם הייתה הטלת [[פצצת ביקוע גרעיני|פצצות גרעיניות]] על [[יפן]]. מטוסים מן הלהק הם שהטילו את הפצצות הגרעיניות "[[ילד קטן]]" על [[הירושימה]] ו"[[איש שמן]]" על [[נגסאקי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר המלחמה, חזר הלהק מבסיסו ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] ומוקם בשדה התעופה ברוזוול.}} אספו שרידים של "צלחת מעופפת", שנמצאה באחד המשקים באזור{{הערה|לצילום כתבת העיתון המקורית ולתוכנה ראו באתר [http://ufologie.net/rw/p/rdr8jul1947.htm ufologie.net].}} ההודעה עוררה עניין ציבורי עצום{{הערה|לתיעוד הכתבות שהתפרסמו ראו באתר [http://www.roswellfiles.com/Articles/PressReports.htm roswellfiles.com]. על ההיסטריה התקשורתית ראו [http://www.roswellfiles.com/Articles/bedlam.htm באותו אתר].}}.
 
השרידים נשלחו לבדיקה במפקדת [[חיל האוויר השמיני]] ב[[פורט וורת']]. כבר באותו יום פורסמה הודעה על ידי מפקד חיל האוויר השמיני שהשרידים שנמצאו הם שרידיו של [[כדור פורח]] לחיזוי מזג אוויר, ולא "צלחת מעופפת"{{הערה|לקריאת כתבות נוספות על הגילוי לכאורה ועל הודעת חיל האוויר כי המדובר בבלון לחיזוי מזג אוויר ראו באתר [http://www.roswellfiles.com/Articles/PressReports.htm Roswell Files].}}. בשל השעה המאוחרת שבה התפרסמה ההודעה, הופיעה הידיעה רק למחרת. ב[[מסיבת עיתונאים]] שנערכה ב-[[9 ביולי]] הוצגו כמה מן השרידים, שנראה היה שאכן מקורם בכדור פורח{{הערה|לסיכום כותרות העיתונים באותו יום ראו [http://roswellproof.com/AP3_Main_July9.html כאן].}}. הודעת הצבא התקבלה באמון, ברוח אותם ימים. המקרה נשכח במהירות ונעלם מן התודעה הציבורית, גם זו של חוקרי [[עב"ם|עב"מים]].
 
==התעוררות מחדש ב-1978==
===שינוי באווירה הציבורית===
[[דעת קהל|דעת הקהל]] והאווירה הציבורית בארצות הברית ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] השתנו מאד מאז סוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ותחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], שנות האירוע עצמו. באמצע המאה רחש הציבור ב[[ארצות הברית]] אמון רב לממשל ולזרועותיו, ואולם לאחר 30 שנה חשו רבים בארצות הברית כי הממשל מסתיר מידע לעתים קרובות ומטעה את הציבור. [[מלחמת וייטנאם]] ו[[פרשת ווטרגייט]], שאירעו במקביל במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] ערערו מאד את האמון הציבורי, ולא היו אלו הפרשיות האחרונות; באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נסערה דעת הקהל בארצות הברית עם גילוייה של [[פרשת איראן-קונטראס]], בה הסתבר כי הממשלה ביצעה מעשים מושחתים, הסתירה אותם מידיעת הציבור ואף נקטה אמצעים כדי ליצור מצג שווא ולהוליך שולל. תחושה זו חיזקה את הדעה כי הממשל נוהג להסתיר מן הציבור מידע, ואווירה ציבורית זו סייעה להתפשטותה של הטענה כי משהו דרמטי התרחש ברוזוול ב-[[1947]] והוסתר בידי הממשלה{{הערה|Saler, Ziegler, Moore, עמ' 18.}}.
 
===הריאיון עם ג'סי מרסל===
{{חלונית
|כותרת = כמה מן האישים שסיפרו כי ראו כביכול עדויות לתקרית רוזוול
|תוכן= '''מאק ברייזל''' - החוואי שמצא את השרידים{{ש}}'''ג'סי מרסל''' - קצין המודיעין של בסיס רוזוול, שהגיע לראות את השרידים לאחר הודעתו של ברייזל{{ש}}'''שרידן קאביט''' - קצין ריגול נגדי בבסיס רוזוול, נלווה למרסל{{ש}}'''לואיס ריקט''' - סמל ריגול נגדי בבסיס רוזוול, נלווה למרסל{{ש}}'''פרנק קאופמן''' - שירת בבסיס רוזוול, לטענתו ראה גופות של חוצנים ושרידי חללית{{ש}}'''ג'ים ראגסדייל''' - לטענתו היה עד להתרסקות עצמה, כששהה בשטח באוהל{{ש}}'''וולטר האוט''' - קצין יחסי הציבור של בסיס רוזוול, שפרסם את ההודעה הראשונה על מציאת עב"ם. לאחר מותו פורסם תצהיר בו העיד שראה גופות של חוצנים{{ש}}'''ברני ברנט''' - ארכאולוג, טען שראה את החללית המרוסקת במישורי סאן אוגוסטין, גורש משם על ידי חיילים{{ש}}'''ארתור א. אקסון''' - גנרל בחיל האוויר, טען שהיה עד להסתרת המקרה על ידי השלטונות הצבאיים{{ש}}'''גלן דניס''' - קברן, סיפר ששמע מאחיות בבסיס רוזוול על ניתוחים שנערכו בגופות חוצנים
|מקור=
|רקע= khaki }}
ב-[[21 בפברואר]] [[1978]] קיבל ה[[פיזיקאי]] וחוקר העב"מים סטנטון ט. פרידמן (Stanton T. Friedman) שיחה [[טלפון|טלפונית]] מאדם שסיפר לו כי שברי עב"ם עברו תחת ידיו. האדם מעבר לקו היה ג'סי מרסל, אחד האחראים לאיסוף השרידים ב-[[1947]]. פרידמן לא התרגש במיוחד מהשיחה; המקרה, כאמור, נשכח לגמרי ופרידמן כמעט ולא ידע במה המדובר. מרסל לא סייע רבות, מכיוון שגם הוא לא הצליח לזכור את החודש ואף לא את השנה שבה נמצאו השרידים. למרות הערפול והעניין המועט, עשה פרידמן כמה בדיקות של העניין. ב-[[10 בפברואר]] [[1979]] מצא עמיתו של פרידמן, ויליאם מור (William Moore), את קטעי העיתונות שנגעו לעניין; כאשר הסתבר לשניהם במה המדובר התעורר לפתע עניין רב מאוד{{הערה|[http://www.roswellfiles.com/story.htm The Roswell Files]}}.
 
פרידמן ראיין את מרסל, וזה סיפר בראיון כי הוא מאמין ש[[צבא ארצות הברית]] מצא למעשה [[חללית]] שמקורה [[חוצן|חוצני]], ושהממצאים האמיתיים הוסתרו מן הציבור. הדברים שאמר מרסל התפרסמו בחוגי המתעניינים בנושא. בפברואר [[1980]] פרסם ה[[צהובון]] [[נשיונל אנקווירר]] (National Enquirer) כתבה מקיפה בנושא. הכתב דייויד פראט, ראיין שוב את מרסל, והכתבה הביאה את הדברים לפרסום לאומי ובינלאומי.
 
על פי עורכי הראיון, היה מרסל קצין [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ואיש [[צוות אוויר]] ב[[חיל האוויר האמריקני]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. למרסל נרשמו אלפי שעות טיסה, וחמישה [[מדליות ועיטורים|עיטורים]] נזקפו לזכותו, בין השאר לאחר שהפיל חמישה מטוסי אויב כמקלען ב[[מפציץ]] [[B-24 ליברייטור]]. כמו כן נטען בכתבה כי למרסל היה [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] ב[[פיזיקה גרעינית]]{{הערה|שם=תעתיק|[http://www.ufologie.net/rw/w/jessemarcel.htm תעתיק הראיון עם מרסל].}}. חוקרים שבחנו את הטענות שהועלו בראיון מצאו שרבים מן התארים שעוטרו למרסל באותה כתבה היו מוטעים ומסולפים.
 
מרסל אמר בעדותו: {{ציטוטון|מעולם לא ראיתי שום דבר שדמה לכך (לשרידים). לא ידענו מה אנחנו אוספים. עדיין אינני יודע. עד היום הזה איני יודע מה זה היה}}. לדבריו, השרידים היו מפוזרים על פני שטח נרחב, ולא ניתן היה ליצור התאמה ביניהם. מרסל סיפר כי קשה היה לתאר ממה היו השרידים עשויים; החומר לא היה דומה ל[[עץ]] או [[מתכת]], לא ניתן היה לכופף או לשבור את חתיכות השרידים, ולדבריו של מרסל החומר לא בער כאשר ניסה להציתו בעזרת [[מצית]], והיה כמעט חסר משקל, כמו [[בלזה]]. לדבריו של מרסל, היה החומר מכוסה במעין [[הירוגליף|הירוגליפים]] ואותיות לא ברורות. חלק מן השרידים נראו כמעין [[רדיד אלומיניום]], אך לא ניתן היה לכופף את החומר. סוג אחר של השרידים נראה כמו [[גוויל]], וגם עליו סימנים שונים. מרסל היה בטוח, כאיש צוות אוויר עתיר ניסיון, שלא היו אלה שרידיו של בלון לחיזוי מזג האוויר{{הערה|שם=תעתיק}}.
 
===עדויות נוספות===
[[קובץ:Stanton Friedman Alamogordo 2010.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סטנטון פרידמן, 2010]]
פרסום הראיון והכתבה הכו גלים רבים, וחוקרי עב"מים שונים החלו לבדוק את הנושא ולחפש עדויות נוספות. אלה אספו למעלה ממאתיים עדויות של אנשים ונשים, שטענו שהיו עדים לאירוע, או לטיסות של עב"מים באזור, או ששמעו על כך מפי אחרים{{הערה|לגבי מספר העדים ראו להלן את טיעוני הספקנים.}}. מאק ברייזל, מגלה השרידים, הלך לעולמו ב-[[1963]], אך החוקרים בדקו היטב את עדותו שניתנה לעיתון "רוזוול דיילי רקורד" ב-[[9 ביולי]] [[1947]]. בנוסף, ראיינו החוקרים את ילדיו של ברייזל, בסי וביל, את בנו של מרסל, ג'סי הצעיר, את קציני הריגול הנגדי שרידן קאביט ולואיס ריקט, קצין יחסי הציבור של בסיס רוזוול, וולטר האוט (Haut), חיילים ו[[מש"ק|מש"קים]] מכנף ההפצצה ה-509, ועוד{{הערה|לקריאת העדויות השונות ראו באתר [http://www.roswellproof.com/ Roswellproof.com].}}.
 
האוט העיד שביום שני, [[7 ביולי]], שמע שמרסל וקאביט יצאו לחקור את האתר אותו מצא ברייזל. ואולם, באותו אחר צהריים שמע שאזרחים מצאו אתר התרסקות נוסף, כ-60 ק"מ מצפון לרוזוול. לעדותו, מפקד הבסיס, [[קולונל]] בלנשרד, הראה לו למחרת באחד ה[[האנגר]]ים בבסיס שרידים של כלי הטיס החוצני שנמצא, וכן גופות קטנות, שלא היו אנושיות{{הערה|[http://www.roswellproof.com/RoswellSummary4.html על פי אתר roswellproof.com], {{כ}} Roswell Case Overview, Part 4.}} עדות נוספת הייתה של [[קברן]] בשם גלן דניס (Glenn Dennis). הוא סיפר שראה בבסיס שרידים שונים, בחלקם בעלי כיתוב דומה להירוגליפים. לטענתו, שמע מ[[אח (מקצוע)|אחות]] ששירתה בבסיס שהייתה עדה ל[[נתיחה שלאחר המוות|נתיחות שלאחר המוות]] שנעשתה בגופות של חוצנים. דניס העיד שאותה אחות הועברה מן הבסיס בתוך כמה ימים לאחר מכן לשירות ב[[בריטניה]], שם נהרגה בתאונת מטוס זמן קצר לאחר הגעתה{{הערה|לקריאת עדותו של דניס ראו באתר [http://www.roswellproof.com/Dennis.html#anchor_3374 roswellproof.com].}}.
 
בסמוך לעדותו של מרסל קיבל פרידמן עדות נוספת מאדם בשם ל.וו. מאלטאיס (Maltais). זה העיד שב-[[1950]] סיפר לו חבר בשם גריידי ל. ברנט, מהנדס שימור קרקע, שראה גופות קטנות של חוצנים וצלחת מעופפת שהתרסקה במהלך סיור שטח שערך. בנוסף לו היו עדים למציאה קבוצת [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] שהיו באזור. לדבריו, אנשי צבא הגיעו תוך זמן קצר למקום ודרשו מהאזרחים לעזוב, תוך אזהרה שלא לומר דבר על מה שראו. ברנט נפטר ב-[[1969]], תשע שנים לפני שמאלטאיס סיפר את סיפורו לפרידמן{{הערה|UFO Crash at Roswell, עמ' 16.}}.
 
העדויות שנאספו העידו, לדברי חוקרי העב"מים, כי ליד רוזוול התרסקה חללית שמקורה חוצני. העדים טענו כי [[צבא ארצות הברית]] הפעיל מבצע צבאי רחב היקף שנועד לאיסוף שברי החללית החוצנית וגם גופות של חוצנים, שנמצאו באתרי ההתרסקות. במקביל למבצע האיסוף הפעיל צבא ארצות הברית, בהנחיית הדרגים הבכירים ביותר, מבצע טיוח והסתרה בממדים נרחבים. מבצע זה כלל איומים והפחדות על העדים למבצע, כדי למנוע מהם לספר את שראו.
 
===מג'סטיק 12===
[[קובץ:Majic6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו לכאורה של [[נשיא ארצות הברית]], [[הארי טרומן]], המאשר לכאורה את הקמת הוועדה הקרויה "מג'סטיק 12". חוקרי עב"מים רואים במסמך זה הוכחה למזימת טיוח, ה-[[FBI]] קבע כי המסמך מזויף.]]
אירוע חשוב שהצדיק לכאורה את התחושה שמידע חשוב בנושא העב"מים מוסתר מן הציבור היה פרסומו של מה שהוצג כמסמך ממשלתי המעיד על קיומה של ועדה סודית, שכונתה "[[מג'סטיק 12]]" (Majestic 12). מי שפרסמו את המסמך היו פרידמן, ויליאם ל. מור, וג'יימי ה. שנדריה (Jaime H. Shandrea). על פי הטענה, "מג'סטיק 12" הייתה ועדה סודית ביותר שהוקמה ב-[[1947]] על ידי [[נשיא ארצות הברית]] דאז, [[הארי טרומן]]. הוועדה, כך נטען על ידי חושפי המסמך, כללה מדענים, מפקדים צבאיים בכירים ופקידי ממשלה ומטרתה הייתה לחקור פעילות של חלליות חוצניות; הוועדה הוקמה לאחר התרסקות העב"ם ברוזוול. תאריך המסמך שפורסם היה [[18 בנובמבר]] [[1952]], ומטרתו הייתה תדרוך לנשיא הנבחר אייזנהאור טרם השבעתו לנשיאות{{הערה|הבחירות התקיימו ב-[[4 בנובמבר]] [[1952]]. על פי החוקה בארצות הברית, מושבע הנשיא הנבחר לתפקידו ב-[[20 בינואר]] שלאחר הבחירות.}}{{הערה|על "מג'סטיק 12" ראו באתר [http://www.ufos-aliens.co.uk/cosmicmaj.html ufos-aliens.co.uk] ובאתר [http://www.abovetopsecret.com/forum/thread60567/pg1 abovetopsecret.com].}}. המסמכים הממשלתיים נבחנו על ידי ה-[[FBI]] ונקבע כי הם מזויפים; תומכי תיאוריית התרסקות העב"ם עומדים על דעתם לגבי אמינותם.
 
===ספרים ועדויות נוספות===
{{מפת מיקומים|מדינה=ניו מקסיקו|מפורט=כן|כותרת=כן|שם=רוזוול|אורך=-104.528056|רוחב=33.387222|סוג=עיר|גודל כתב=90|שם1=קורונה|אורך1=-105.595556|רוחב1=34.250556|סוג1=עיר|גודל כתב1=90|שם2=1|אורך2=-106.57|רוחב2=32.563056|סוג2=עיר|גודל כתב2=90|שם3=2|אורך3=-104.534912|רוחב3=34.048108|סוג3=עיר|כיוון כתב5=ימינה|גודל כתב3=90|שם4=3|אורך4=-105.314941|רוחב4=34.111805|סוג4=עיר|גודל כתב4=90|כיוון כתב4=ימינה|מקרא=1) מטווח הטילים ווייט סאנדס{{ש}}2) המקום בו מצא מאק ברייזל את השרידים{{ש}} 3) נקודת ההתרסקות ליד קורונה{{ש}}הערה: מיקום ההתרסקויות הוא משוער, ונועד להמחשה בלבד
}}
שני חוקרי העב"מים ששמעו את עדותו של מרסל, סטנטון ט. פרידמן וויליאם ל. מור, גייסו לעזרתם את הסופר [[צ'ארלס ברליץ]]. ברליץ כבר נודע באותה תקופה כסופר העוסק בתופעות מסתוריות, כמו [[אטלנטיס]], [[משולש ברמודה]] ואחרות. ב-[[1980]] פרסמו מור וברליץ את ספרם "תקרית רוזוול" (The Roswell Incident){{הערה|Berlitz, Charles, and Moore, William L.: ''The roswell Incident''. Grosset and Dunlap, New York 1980.}}, שהיה מבוסס לדבריהם על עדויות של למעלה משמונים איש ואישה. פרידמן שימש כנראה כחוקר בלבד במהלך כתיבת הספר. היה זה הספר הראשון מבין עשרות ספרים שהתפרסמו בנושא מאז שנות ה-80 של המאה ה-20.
 
ב-[[1991]], אחת עשרה שנים לאחר פרסום ספרם של ברליץ ומור, התפרסם ספרם של קווין ד. רנדל (Kevin D. Randle) ודונלד ר. שמידט: "התרסקות עב"ם ברוזוול" (UFO Crash at Roswell){{הערה|Kevin D. Randle, Donald R. Schmitt: UFO Crash at Roswell. Avon Books, 1991.}}. הספר התבסס על ראיונות עם עדים חדשים רבים, ונהנה מעשור של דיונים על הנושא, שהחלו לאחר פרסום ספרם של ברליץ ומור. הספר הציע כרונולוגיה שונה מעט של תאריכי מציאת השרידים על ידי ברייזל ושל התקרית אותה תיאר ברנט, ותיאור מעט שונה של מציאתם. בספר זה נטען לראשונה כי החללית החוצנית נגעה לרגע בקרקע בחווה שבה עבד ברייזל, והותירה אחריה מעין חריץ באורך כ-140 מטרים. הספר מתאר הרחקת עדים ממקום האירוע, אם כי לא בפירוט. עדות חדשה שנוספה בספר הייתה עדותו של גלן דניס, שהעיד על ניתוחים שנעשו לכאורה בגופתו של חוצנים{{הערה|לעדותו של דניס ראו [http://www.roswellfiles.com/Witnesses/glenndennis.htm כאן].}} עדות נוספת שהובאה בספר הייתה עדותו של [[גנרל]] ארתור א. אקסון (Arthur E. Exon), שהעיד כי שרידי החללית והחוצנים הובאו בסופו של דבר לשדה התעופה רייט, ב[[דייטון]], [[אוהיו]]. אקסון העיד, כי היה חלק מקבוצה שנקראה "שלושה עשר הלא-קדושים" (The Unholy Thirteen), ששלטה בכל המידע הקשור להתרסקות ברוזוול{{הערה|לעדותו של אקסון ראו [http://www.roswellproof.com/exon.html כאן].}}.
 
שנה לאחר פרסום הספר "התרסקות עב"ם ברוזוול" הופיע ספר שלישי בנושא, שכותרתו "התרסקות בקורונה" (Crash at Corona){{כ}}{{הערה|Stanton T. Friedman, Don Berliner: Crash at Corona: The U.S. Military Retrieval and Cover-up of a UFO. Paragon House, 1992.}}. ספר זה עוסק בעיקר במאמצי ההסתרה של הממשל. מחברי הספר היו סטנטון פרידמן ורוברט ווטן (Wooten), והם הסתמכו על מסמכי "מג'סטיק 12" שהוזכרו לעיל. חלק גדול ממצאי הספר היו פרי מחקרו של פרידמן, שאותו ערך במהלך ההכנות לכתיבת ספרם של ברליץ ומור. שמו של הספר נקרא "התרסקות בקורונה", מכיוון שקורונה קרובה יותר למקום ההתרסקות עצמה. לוח הזמנים אותו מפרט הספר דומה ללוח הזמנים שתואר בספרים הקודמים, אך בספר זה מתואר כיצד נכלא ברייזל לכמה ימים, עד שהסכים לשנות את גרסתו לגרסה הרצויה על ידי הממשל. פרידמן פרסם את ספרו מכיוון שחש שמחברי "התרסקות עב"ם ברוזוול" דחו חלק גדול מן העדויות שהביא, ללא סיבה מספקת. יחד עם זאת, פרידמן מסכים עם ה[[סיפר]] העקרוני שהעלו קודמיו.
 
ב-[[1994]] פרסמו רנדל ושמידט ספר שני, שנקרא "האמת על התרסקות העב"ם ברוזוול" (The Truth about the UFO Crash at Roswell){{כ}}{{הערה|Kevin D. Randle, Donald R. Schmitt: The Truth About the UFO Crash at Roswell. M Evans & Co., 1994.}}. פרסומו של ספר זה העיד על ויכוח בתוך קהילת חוקרי העב"מים, לגבי פרטים רבים הנוגעים לתאוריית ההתרסקות. רנדל ושמידט, מחד, ופרידמן מאידך, הציגו לוחות זמנים שונים ומיקומים שונים של ההתרסקויות, כמו גם הבדלים נוספים. שתי האסכולות שנוצרו ערערו על תקופתן של עדויות שונות, שתמכו באסכולה השנייה. קהילות חוקרי העב"מים בארצות הברית ניסו ליישב סתירות אלו. ספריהם של רנדל ושמידט נותרו, מכל מקום, בעלי השפעה רבה בקרב תומכי תאוריות העב"מים; הם טענו שערכו למעלה מ-2,000 ראיונות, עם יותר מ-500 עדים{{הערה|Saler, Ziegler & Moore, עמ' 24 - 29.}}.
 
==תאוריית ההתרסקות==
מן הספרים השונים שהתפרסמו עולה התאוריה שגיבשו חוקרי עב"מים, תאוריה שגובשה כאמור על סמך עדויות שונות. לצורך פשטות ההסבר מובאים כאן הדברים כ[[סיפר]] אחיד. יחד עם זאת, יש לזכור שישנם הבדלים בין הספרים השונים, הבדלים שצמחו במשך השנים.
 
{| width="100%" style="margin-bottom: 1em; border: 1.3px solid #aaaaaa; padding: 5px; font-size: 100%;" align="center"
|- valign="top"
|
{{ציטוט|תוכן=באביב ובתחילת קיץ [[1947]] סיירו חלליות חוצניות, שצורתן כצלחות מעופפות, בשמי [[ניו מקסיקו]]. משימתן הייתה, כנראה, לעקוב אחרי ההתפתחות האנושית, במיוחד בתחום פיתוח [[פצצת ביקוע גרעיני|פצצות גרעיניות]]; בניו מקסיקו נעשו כמה מן ה[[ניסוי בנשק גרעיני|ניסויים הראשונים בנשק גרעיני]].
 
ב-[[2 ביולי]], לקראת ערב, צללה אחת מן החלליות הללו לגובה נמוך מעל העיר רוזוול. זמן קצר לאחר מכן נפגעה החללית מ[[ברק]], וחלקים ממנה נתלשו ונפלו על החווה אותה הפעיל מאק ברייזל. החללית פגעה בקרקע והותירה אחריה שטח חרוך, אך הצליחה להמשיך לטוס עוד כמה עשרות קילומטרים עד שהתרסקה כ-30 ק"מ מדרום מערב לעיירה קורונה{{הערה|עדויות שונות ממקמות את ההתרסקות במישורי סאן אוגוסטין, כ-160 ק"מ ממערב לרוזוול. מיקומם: {{coord|33|52|31|N|108|15|3|W|display=inline|type:isle}} על פי עדויות אלו הגיע הארכאולוג ברני ברנט עם צוותו למקום ההתרסקות לפני החיילים, אך גורש משם על ידי שלטונות הצבא. חוקרים מסוימים טענו כי אכן התרסקה שם חללית, אך לא אותה אחת שהתרסקה ברוזוול.}}.
 
מכשירי [[מכ"ם]] שהיו מוצבים בבסיס ניסויי ה[[טיל|טילים]] [[ווייט סאנדס]] (White Sands){{הערה|White Sands הוא אתר שיגורי הטילים הגדול ביותר בארצות הברית, ובו נערכו כמה מהניסויים הגרעיניים הראשונים. האתר נמצא במרחק כ-100 ק"מ מדרום מערב לרוזוול.}} עקבו אחרי מסלול הטיסה של כלי הטיס וצפו בהיעלמותו מן המסך. מפעילי המכ"ם לא ידעו שהמדובר בכלי טיס חוצני וסברו שהמדובר בכלי טיס קונבנציונלי; מפקדי הבסיס הורו על שיגור מטוסים לחיפוש אחר המטוס שהתרסק למחרת בבוקר. ואולם, לפני להגעת יחידת החיפוש הצבאית הגיעו למקום גריידי ברנט וקבוצת הארכאולוגים, שראו את כלי הטיס החוצני המרוסק. כאשר הגיעו אנשי הצבא למקום הבינו את התגלית, וגירשו את האזרחים מן המקום. שרידי כלי הטיס וגופות החוצנים נלקחו מן המקום, ואתר ההתרסקות נוקה מכל השרידים.
 
הצבא הגיע לאתר ההתרסקות ב-[[3 ביולי]]. באותו יום מצא מאק ברייזל את החלקים שנתלשו מהחללית בעת פגיעת הברק. ב-[[5 ביולי]] היה ברייזל בקורונה, שם שמע את הסיפורים על הצלחות המעופפות; הוא החל לחשוב שיש קשר בין החומרים שמצא לעב"מים. למחרת, ב-[[6 ביולי]], הגיע ברייזל לרוזוול ודיווח לשריף וילקוקס על מה שמצא. וילקוקס דיווח לבסיס רוזוול, וקצין המודיעין ג'סי מרסל, עם עוד קצין, יצאו כדי לבחון את החומרים שמצא ברייזל. החומרים שנמצאו היו חומר דמוי [[קלף]], ומעין מקלות. על החומרים היו סימנים בצבע סגול, שהיו למעשה אותיות חוצניות, מעין [[הירוגליף|הירוגליפים]]. חלק מהחומר היה קשה מאד, יותר מכל חומר ארצי ידוע. לא ניתן היה לכופף את החומר, אף לא במהלומות [[קורנס]].
 
מרסל חזר לבסיס ודיווח על ממצאיו. בשל טעות של שלטונות הצבא, פרסם משרד יחסי הציבור של הבסיס הודעה על מציאת שרידי [[עב"ם]]. ואולם, תוך מספר שעות פורסמה הודעת הכחשה, ונטען שהמדובר בשרידי בלון לחיזוי מזג האוויר. השרידים שהוצגו בפני העיתונאים, ואולם למעשה לא היו אלה השרידים האמיתיים; במקומם הובאו שרידים של בלון חיזוי אמיתי, ואילו השרידים המקוריים הוסתרו. שלטונות הצבא עשו מאמץ רב לנטרל ולבטל את העדויות שהתגלו. בין השאר, איימו על חלק מן העדים. אזרחים שהיו עדים להתרסקות תודרכו לשמור על סודיות, וכתבי עיתונות הוזנו בסיפור כיסוי, שתיאר את החפץ שנמצא כבלון חיזוי מזג אוויר שהתרסק.
 
במקביל, החל ב-[[7 ביולי]] [[1947]] מבצע סודי רחב היקף שמטרתו איתור והצלת שברי אותו חפץ בלתי מזוהה, לצורכי מחקר מדעי. במהלך הסריקות נתגלו ארבע גופות של [[חוצנים]], שכנראה נפלטו מכלי הטיס לפני התרסקותו. הגופות היו מוטלות בשטח כשבוע, הזמן שחלף בין ההתרסקות לגילויין, והיו בתהליכי [[ריקבון גופה|ריקבון]] מתקדמים. גם הגופות וגם כלי הטיס נלקחו על ידי שלטונות הצבא לכמה אתרים, לצורכי מחקר מדעי.
 
סיפור הכיסוי העיד על מדיניות מכוונת של הממשלה שנועדה למנוע מידע בכל הקשור לחוצנים. הסתרת המידע באה כדי למנוע את ה[[פאניקה]] ההמונית העלולה להיווצר אם ייוודע על מגע כזה. כמו כן, שלטונות הצבא הצליחו לשאוב מידע רב ערך בעל חשיבות צבאית עליונה מן המגע עם החוצנים והטכנולוגיה שלהם; להערכת השלטונות מגע זה עשוי היה להניב את הנשק הסודי האולטימטיבי, וכמובן שמידע זה היה בגדר סוד כמוס.
 
המחקר המדעי העלה, שה[[עב"ם]] שנמצא שימש כנראה ככלי טיס ל[[סיור]] לטווח קצר. מסקנה זו נשענה על גודלו של החפץ שנמצא ועל כך שלא נמצאה כל אספקה שניתן היה לזהותה ככזו. המחקר הביולוגי העלה שישנו דמיון בצורתם החיצונית של היצורים שנמצאו לצורתם של [[אדם|בני אדם]], אך התהליכים ה[[ביולוגיה|ביולוגיים]] וה[[אבולוציה|התפתחותיים]] המאפיינים את החוצנים שונים מהותית מאלה של בני אדם. צוות המחקר הציע לכנות את החוצנים בשם EBE, ראשי תיבות של "ישות ביולוגית חוצנית" (Extra-terrestrial Biological Entities).
 
מקורם של כלי הטיס לא היה ברור. גם הסימנים שנמצאו על כלי הטיס, ושעל פי ההערכה היו צורה מסוימת של כתב, לא פוענחו. החוקרים הניחו ש[[מנוע]] כלי הטיס הושמד לחלוטין בהתרסקות, שכן לא ניתן היה למצוא כל זכר למנוע מסוג כלשהו. למעשה, לא היה שום שריד גם ל[[כנף (תעופה)|כנפיים]], לציוד [[אלקטרוניקה|אלקטרוני]], או לכל מכשור אחר{{הערה|על פי הסיכום של Saler, Ziegler ו-Moore, עמ' 17 - 18, ומסמכי "מג'סטיק 12", כפי שהם מופיעים [http://www.roswellfiles.com/FOIA/MJ12Brief.htm באתר roswellfiles.com].}}.}}
|}
 
==ביקורת על תיאוריית ההתרסקות==
===חקירת ה-GAO===
שורת הפרסומים השונים על התקרית שכנעה יותר ויותר אמריקנים שייתכן שברוזוול אכן קרה אירוע יוצא דופן. [[סקר]] שערכה רשת [[CNN]] ב-[[15 ביוני]] [[1997]] הראה כי 80% מאזרחי ארצות הברית סבורים שהממשלה מסתירה מידע שיש בידה לגבי חוצנים{{הערה|על פי אתר [http://www.ufoevidence.org/documents/doc830.htm ufoevidence.org] המביא את תוצאות הסקר.}}. במהלך [[1993]] פנו אזרחים מ[[ניו מקסיקו]] לחבר ה[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] סטיבן שיף (Schiff){{הערה|על שיף ראו [http://www.paradigmresearchgroup.org/Awards/Schiff_Steven.htm כאן].}}, אחד מנציגי [[מדינות ארצות הברית|מדינת]] ניו מקסיקו, בדרישה שיפעל כדי לחשוף מסמכים ממשלתיים סודיים הנוגעים לאירוע, אם ישנם, וזה מצידו פנה למשרד האחריותיות הממשלתי (Government Accountability Office, GAO){{הערה|על משרד האחריותיות הממשלתי ראו [[:en:GAO|בערך באנגלית]]. תפקידו של המשרד הוא לבצע חקירות, הערכה ובקרה של פעולות זרועות הממשלה השונות. המשרד אחראי בעיקר על בחינת הפעולות הכספיות של המשרדים השונים, אך גם על פעילותם מעבר לתחום הכלכלי.}} בדרישה לפתוח חקירה בנושא על פי חוק חופש המידע (FOIA, {{כ}} Freedom of Information Act). בפברואר [[1994]] הודיע ה-GAO על פתיחת תהליך ביקורת שנועד לאתר מסמכים המתארים את התקרית ולבחון האם הטיפול במסמכים אלה היה ראוי. עצם העובדה שגוף ממשלתי רשמי החליט על פתיחת חקירה מראה עד כמה נתפס הנושא כמשמעותי.
 
ה-GAO החל בבדיקת כמה משרדי ממשלה: החקירה כללה מסמכים [[מידע מסווג|מסוווגים]] ולא מסווגים מ[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] ו[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]], ב[[מחלקת ההגנה של ארצות הברית|משרד ההגנה]], ב-[[FBI]], ב-[[CIA]], ב[[הסוכנות לביטחון לאומי|סוכנות לביטחון לאומי]] (NSA), ובמשרדים נוספים. החקירה העלתה כי כמה מסמכים שתיעדו את הפעילות בשדה התעופה הצבאי ברוזוול הושמדו. אותרו שני מסמכים שאזכרו את ההתרסקות, דיווח צבאי שהזכיר את הדיווח הראשוני על מציאת "צלחת מעופפת" והודעת [[טלפרינטר]] של ה-FBI שדיווחה על מציאת שרידי בלון לגובה רב.
 
דו"ח ה-GAO מצא שהנהלים חייבו דיווח על כל התרסקות של כלי טיס (ארבע התרסקויות כאלה נרשמו באותה תקופה) אך לא היה נוהל לדיווח על התרסקות כלי טיס קל מן האוויר. לא נמצא כל תיעוד להתרסקות של כלי טיס ליד רוזוול ביולי [[1947]]{{הערה|לקריאת תמצית הדו"ח ראו [http://www.gao.gov/products/NSIAD-95-187 כאן], ב[http://www.gao.gov/index.html אתר ה-GAO]. לקריאת הדו"ח המלא ראו [http://www.gao.gov/archive/1995/ns95187.pdf בארכיון ה-GAO].}}.
 
===הדו"ח של חיל האוויר===
[[קובץ:Usaf roswell report.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הדו"ח של חיל האוויר האמריקני על תקרית רוזוול]]
כאמור, הבדיקה הרשמית נערכה על ידי ה-GAO, אך היה ברור שהמוקד יהיה ב[[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר]]. בשל כך החל חיל האוויר עצמו בבדיקה ובניסיון לאתר מסמכים רלוונטיים לנושא. הבדיקה כללה מחקר יסודי במסמכי חיל האוויר, דיווחים רשמיים, דו"חות טכניים, צילומים, סרטים, וראיונות עם המעורבים בנושא. הדו"ח של חיל האוויר פורסם ב-[[1995]], 15 שנים לאחר פרסום הספר הראשון של ברליץ ומור. כותרת הדו"ח הייתה: "דו"ח רוזוול - תיק סגור" (The Roswell case - Case Closed).
 
הבדיקה העלתה שמה שנקרא "תקרית רוזוול" לא נחשב כלל כקשור לעב"מים עד סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]]. עד אז פטר חיל האוויר את הנושא בלא כלום, משום שהיה ברור שהמדובר בשרידי [[כדור פורח]]. הדו"ח הסיק שהתאונה ברוזוול לא הייתה [[תאונה אווירית]] של כלי טיס קונוונציונלי, שכן אלו מתועדות בקפידה, כולל תאונות של כלי טיס ניסיוניים וסודיים. בין [[24 ביוני]] ל-[[28 ביולי]] [[1947]] תועדו חמש התרסקויות של כלי טיס בניו מקסיקו, אך אף אחת מהן לא הייתה בתאריך התקרית או באזור. בלונים שהתרסקו לא נחשבו כתאונה אווירית, ורישומים לגביהם הושמדו לאחר זמן קצר. לא נמצא כל תיעוד לכך שההתרסקות הייתה של [[טיל]], וגם לא תוצאה של פיצוץ [[נשק גרעיני]] (למרות שבשדה רוזוול חנתה טייסת של מפציצי [[B-29]] שנשאה כלי נשק כאלה).
 
מעבר לשלילת אפשרויות אלו, שלל הדו"ח גם כל אפשרות לכך שהתקרית הייתה קשורה בדרך כלשהי ל[[חללית|חלליות]] [[חוצנים|חוצניות]]. על פי הדו"ח, לא נמצא כל תיעוד שהוא המעלה אפשרות שכזו. באותם ימים, ימי תחילת [[המלחמה הקרה]], המושג "עב"ם" התייחס אמנם לעצם בלתי מזוהה, אך החשש היה מכלי טיס בלתי מזוהים שמקורם ב[[ברית המועצות]]. המחשבה על כלי טיס שמקורם חוצני כלל לא הייתה קיימת.
 
התיעוד היחיד לתקרית רוזוול שנמצא במסמכי חיל האוויר היה דיווח על הצפת משרד יחסי הציבור של שדה התעופה ברוזוול בשאלות על הצלחת המעופפת שנמצאה לכאורה. הפעילות שנרשמה בשדה התעופה באותו חודש הייתה שגרתית ולא נמצא כל תיעוד לפעילות יוצאת דופן, לא בשדה עצמו ולא בתשדורות בדרגים גבוהים יותר. בניגוד לטענות של חוקרי עב"מים, לא נמצאה כל הוכחה לכך שבכירים בחיל האוויר היו עסוקים בפעילות סודית או ייחודית באותם ימים.
 
===ההסבר של חיל האוויר: פרויקט מוגול===
על פי ההסבר של חיל האוויר של ארצות הברית, הטענה שהועלתה בדו"חות אלה היא שהשרידים שנמצאו במדבר ב-[[1947]] הם שרידים של פרויקט סודי שנקרא "[[פרויקט מוגול]]" (Mogul).
{| width="100%" style="margin-bottom: 1em; border: 1.3px solid #aaaaaa; padding: 5px; font-size: 100%;" align="center"
|- valign="top"
|
{{ציטוט|תוכן=במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] גילו מדענים אמריקאיים כי במעמקי הים ניתן לקלוט קולות של התפוצצויות ממרחק של אלפי קילומטרים. קולות אלה עברו במעין "תעלות קול" שנוצרו על ידי זרמים שונים במים. המדענים הניחו כי גם ב[[אטמוספירת כדור הארץ|אטמוספירה של כדור הארץ]], בפרט בשכבות הגבוהות שלה (ב[[מזוספירה]] ומעליה), ניתן יהיה לגלות תופעות דומות של העברת קול. ההשלכה הצבאית של פרויקט זה הייתה האפשרות להאזין דרך האטמוספרה ל[[נשק גרעיני|פיצוצים גרעיניים]] שייערכו ב[[ברית המועצות]]. הפרויקט הוצג לחיל האוויר במהלך [[1945]], ואושר לביצוע בסתיו אותה שנה.
 
הפרויקט שאושר כלל שלושה מרכיבים: [[מיקרופון]] רגיש, בעל יכולת לגלות צלילים בעלי [[תדירות]] נמוכה; מערכת [[טלמטריה]], שתעביר את הנתונים שיקלוט המיקרופון לתחנה קרקעית; ו[[כדור פורח]], שיוכל להעלות את המיקרופון לגובה רב. בביצוע הפרויקט זכו מעבדות ב[[אוניברסיטת קולומביה]] (לביצוע החלק האקוסטי) ומעבדות ב[[אוניברסיטת ניו יורק]], לבניית הכדורים הפורחים. הפרויקט הסתעף לתחומים נוספים, בהם חקר התכונות ה[[גאופיזיקה|גאופיזיות]] של האטמוספרה העליונה בהיבטים רבים ומגוונים שלה. בפיתוח הפרויקט הושקעו משאבים רבים, ולמעלה מ-100 בני אדם היו מועסקים בו. מאמץ רב הושקע בשמירת סודיות הפרויקט.
 
ב-[[1948]] הועלו ספקות משמעותיים לגבי ישימות הפרויקט. שאלות לגבי העלות הגבוהה, רמת [[ביטחון מידע|ביטחון המידע]] הנדרשת, ומעשיות הפרויקט הביאו בסופו של דבר לביטולו. למרות זאת, פיתוח המערכת הביא למחקר מדעי מקיף של האטמוספירה.
 
פיתוח הכדורים הפורחים עצמם הוטל, כאמור, על מדענים מאוניברסיטת ניו יורק (NYU). פרויקט מוגול נוהל ב[[מידע מסווג#מידור|מידור]], ומפתחי הכדורים הפורחים לא ידעו מה מטרתם. הניסויים בהפרחת הכדורים הפורחים התבצעו בבסיס חיל האוויר באלמגורדו, שב[[ניו מקסיקו]]. צוות המפתחים הכין דו"חות מפורטים על כל טיסת ניסוי שהתבצעה. המפתחים ידעו שהחומר הטוב ביותר לבניית הכדור הפורח היה [[פוליאתילן]], אך חומר זה היה עדיין בשלבי פיתוח ולא זמין. בשל כך, נבנו הכדורים הפורחים מנאופרין (Neoprene), חומר שהתאים הרבה פחות, עד שפוליאתילן יהיה זמין. על הכדורים הותקנו מטרות [[מכ"ם]], שנועדו לסייע במעקב אחריהם בעת טיסתם; על כל כדור הותקנו כמה מטרות כאלה, שהיו מורכבות מ[[בלזה]] ומצופות ב[[נייר]] וב[[נייר אלומיניום]]. הכדורים הופרחו במקבצים, ועליהם משדרי רדיו ומכשור אחר. כדי להדביק את הנייר לגוף ה[[בלזה]], נעשה שימוש ב[[נייר דבק]] שיוצר במקור על ידי חברת [[צעצוע|צעצועים]], ועליו היו הדפסים של פרחים וצורות גיאומטריות שונות. אלו פורשו אחר כך בידי מאמיני תיאוריית העב"ם כ"הירוגליפים".
 
רבים מן הכדורים הפורחים נחתו בסופו של דבר במטווח וייט סאנדס, וכמה מהם באזור העיירה רוזוול. על פי השרידים שנמצאו על ידי מאק ברייזל והוצגו לציבור, ניתן לקבוע בוודאות שהמדובר בניסוי הרביעי בסדרת הניסויים. השרידים שנמצאו תואמים לכדורים הפורחים שהופרחו במהלך פרויקט מוגול; ואולם, מכיוון שלא היה מדובר בבלון רגיל ל[[חיזוי מזג אוויר]], לא היה ברור לגמרי למוצאי השרידים במה המדובר. מכיוון שהיה מדובר ב[[מידע מסווג]], לא ניתן היה לחשוף בפני הציבור באותו זמן את טבעם האמיתי של השרידים שנמצאו, ולפיכך הוצגו כמטרות מכ"ם או כבלון לחיזוי מזג אוויר{{הערה|על פי תקציר הדו"ח על פרויקט מוגול: [http://muller.lbl.gov/teaching/physics10/Roswell/USMogulReport.html Report on Project Mogul: Synopsis of Balloon Research Findings]. לתיאור מפורט ומעמיק ראו גם בספרם של Saler, Ziegler ו-Moore.}}.}}
|}
 
====התייחסות הדו"ח של חיל האוויר לעדויות לכאורה על עב"מים====
הדו"ח של חיל האוויר טען שהעדים השונים שהובאו על ידי חוקרי העב"מים עירבו למעשה עדויות על מחקרים מדעיים שונים, תאונות טיסה ופעילויות גלויות של חיל האוויר; כל העדויות הללו הוצאו מהקשרן המקורי, התאריך הנכון שלהן עוות ושונה, והן יוחסו, בשגגה או במכוון, לאירועים שאירעו בימים בודדים ביולי 1947. הדיווחים שתיארו לכאורה ניתוחים בגופות של [[חוצן|חוצנים]] נבעו משני מקורות: האחד, מתאונות ממשיות שאירעו בשמי ניו מקסיקו ב-[[1956]] וב-[[1959]]{{הערה|על פי הדו"ח, התאונות שאירעו בפועל היו התרסקות [[תדלוק אווירי|מטוס תדלוק]] מדגם KC-97, בו נספו 11 אנשי [[צוות אוויר]], והתרסקות של [[כדור פורח]] מאויש בה נפצעו שני אנשי צוות אוויר.}}. מקור שני לדיווחים אלה היה בניסויים ב[[בובת מבחן ריסוק|בובות דמויות אדם]], שנועדו לבחינת הנזק הנגרם על ידי תאונות. מה שתואר על ידי העדים כפעילות יוצאת דופן של חיל האוויר באותו זמן הייתה הפעילות סביב הכדורים הפורחים, שילוחם ואיסופם. כך גם הדיווחים על תנועה של כוחות צבאיים שהגיעו במהירות לאתרי "התרסקות" ואספו שברים וגופות לכאורה, היו למעשה יחידות שאספו את הבלונים ואת הבובות דמויות האדם שהיו בהם. חלק מן הממצאים לכאורה של חוקרי העב"מים הוגדרו כתרמיות של מי שהוגדרו כעדים לתקרית{{הערה|לקריאת תמצית הדו"ח ראו ב[http://www.af.mil/information/roswell/index.asp אתר חיל האוויר האמריקני]. לסקירה נרחבת יותר ראו באתר [http://www.roswellfiles.com/Articles/AirForceReport.htm Roswellfiles.com].}}.
 
===ביקורות נוספות===
[[קובץ:White Sands Missile Range map.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפה של מטווח הטילים בוייט סאנדס (White Sands, אשר ממנו עקב חיל האוויר, לטענת חוקרי עב"מים, אחרי נחיתת החללית החוצנית ברוזוול. העיירה רוזוול אינה מסומנת במפה זו; היא נמצאת כ-100 ק"מ מצפון מזרח לאלמוגורדו.]]
הדו"ח של חיל האוויר היה הבסיס לתגובות ביקורתיות נוספות כלפי ספרים העוסקים ברוזוול, אם כי עוד לפני פרסום הדו"ח היו שהטילו ספק בתאוריות שהועלו באותם ספרים. המבקרים העלו כמה טענות כנגד התאוריה שהוצגה לעיל.
 
טענה אחת הייתה כי החוקרים ומחברי הספרים השונים טענו כי ראיינו מאות עדים, ואף יותר מכך. ואולם, המבקרים הראו כי בפועל מתוך אותם מאות עדים רק בודדים טענו שראו בעיניהם שרידי חללית או גופות של חוצנים. רוב העדים חזרו למעשה על דבריהם של אחרים; עדות כזו היא [[עדות שמיעה]] שאינה קבילה בבית משפט על פי [[דיני הראיות]]. כך למשל, מחברי הספר "תקרית רוזוול" טוענים שראיינו 90 עדים, אך בספר מופיעים רק 25 עדים; רק שבעה מתוכם טענו שראו בעיניהם את השרידים, ורק חמישה מתוך השבעה נגעו בשרידים אלה. יתר על כן, אחד מאותם חמישה טען בתוקף שהשרידים אינם ממקור חוצני{{הערה|על פי קאל ק. קורף (kal K. Korff), שדבריו מופיעים באתר CSI {{כ}}(Committee for Skeptical Inquiry), [http://www.csicop.org/si/show/what_really_happened_at_roswell כאן].}}. טענות דומות מועלות כלפי ספרים אחרים בנושא.
טענה נוספת כלפי העדויות נוגעת לאמינותן. ג'סי מרסל, שהראיון עמו הניע מחדש את העניין בתקרית רוזוול, תואר (כאמור לעיל) כקצין מודיעין ואיש צוות אוויר בחיל האוויר האמריקני בזמן מלחמת העולם השנייה, בעל אלפי שעות טיסה, חמישה עיטורים, הפלת חמישה מטוסי אויב ותואר ראשון בפיזיקה גרעינית‏. ואולם, בדיקת עברו של מרסל הראתה שלא היה לו כל ניסיון בטיסה, שום רישום על הפלת מטוסי אויב, ושלא היה לו כלל תואר אקדמי{{הערה|ראו בערך [http://www.roswellfiles.com/Witnesses/MarcelMyths.htm The Roswell Files] בעמוד המוקדש למרסל. בעמוד זה הפרכה של טענות רבות אחרות לגביו. ראו גם את הכתבה [http://www.roswellfiles.com/pdf/KowPflop120895.pdf Major Jesse Marcel: Folk Jero or Mythomaniak?], בתוך הרבעון The KowPflop Quarterly.}}. המבקרים העלו ספקות רבים לגבי עדים נוספים.
 
מבקרי תאוריית נחיתת העב"ם ברוזוול טענו עוד, שכל העדויות ניתנו לפחות 31 שנים לאחר האירוע, חלקן יותר מ-40 שנה לאחריו. המבקרים טוענים שלא ניתן להסתמך על עדויות לאחר זמן רב כל כך, במיוחד כאשר יש חשש שהעדים הושפעו, במודע או שלא במודע, מעדויות אחרות ששמעו{{הערה|ראו באתר [http://home.comcast.net/~tprinty/UFO/Roswell4F.htm comcast.net].}}. כך נטען, למשל, לגבי מרסל, ששינה את עדותו לאחר שהסתבר לו שאינה אמינה{{הערה|ראו ניתוח מדוקדק של עדותו ושינוייה באתר [http://home.comcast.net/~tprinty/UFO/FtWorth.htm comcast.net].}}.
 
המבקרים טוענים כי סיפור רוזוול המתואר בחיבורים השונים מורכב למעשה מעדויות הנוגעות במקרים שונים זה מזה, שאוחדו לסיפור אחד למרות הסתירות הגלויות הנוצרות מאיחוד זה; לטענתם, חסידי העב"מים נוטים לצרף לסיפור אחד כל דבר הרומז לעב"ם, ללא התייחסות לבעייתיות העלולה להיווצר מאיחוד מלאכותי כזה. מבקרי התאוריה האשימו את חוקרי העב"מים בשיקולים תועלתניים, שבגללם יצרו ופיתחו את תאוריית רוזוול, וכך הוליכו שולל את הציבור התמים.
 
חוקרים שונים העלו כי בחינה נוספת של התאוריות השונות לגבי ההתרסקות מראה שייתכן וחלק מן העדויות מצביעות על התרסקות כלי טיס קונבנציונליים; באזור רוזוול התרסקו ארבעה כאלו בשנים [[1948]] - [[1950]]. ייתכן שסיפורים על גופות חוצנים נגעו למעשה לחילוץ גופות אנושיות, או ל[[בובת מבחן ריסוק|בובות מבחן ריסוק]], כפי שטען חיל האוויר.
 
===המחלוקת סביב צילומי מסיבת העיתונאים===
[[קובץ:Gen Ramey balloon 7-8-47.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה ממסיבת העיתונאים. גנרל ראמיי נראה כורע, מחזיק בידיו את המברק לכאורה.]]
ראיה חשובה לכאורה להתרסקות העב"ם ולמאמצי ההסתרה של השלטונות נמצאה, לטענת חוקרי עב"מים, בתמונה שצולמה ב-[[8 ביולי]] [[1947]]. בתמונה זו נראה ה[[גנרל]] רוג'ר ראמיי (Roger Ramey) וראש המטה שלו, [[קולונל]] תומאס דובואה (Thomas Dubose), כשהם אוחזים בידיהם שרידים של מה שהוגדר על ידם כשרידי בלון לחיזוי [[מזג האוויר]]. ראמיי, קצין בכיר ב[[חיל האוויר השמיני]], הציג בפני העיתונאים שרידים אלה כהכחשה להודעה המוקדמת יותר על מציאת "צלחת מעופפת", כביכול.
 
בתמונה ניתן לראות שהגנרל מחזיק בידו פיסת נייר. חוקרי עב"מים טוענים שפיסת נייר זו היא [[מברק]] ובו נאמר שנמצאו גופות ו"צלחת" (disc). בעזרת הגדלת הצילום ניתן לקרוא, לטענת חוקרים אלה, משפטי מפתח המצביעים על תוכנו של המברק ומאמתים את עובדת ההתרסקות: בהגדלת הצילום נראים לכאורה המשפטים "A 'DISK' IS NEXT NEW FIND" ("החפץ החדש שנמצא הוא צלחת - Disc..."), {{כ}}"THE VICTIMS OF THE WRECK YOU FORWARDED TO THE..." ("קורבנות הההתרסקות שהעברת אל..."), ועוד; אלו המשפטים שניתן לשחזר בקלות יחסית, לדברי החוקרים. לטענתם, ניתן לקרוא גם משפטים נוספים המראים על תכנון מערכת הטיוח וההסתרה של חיל האוויר. ראיה זו נראית בעיני חוקרי העב"מים כראיה ניצחת, "אקדח מעשן"{{הערה|לקריאת הטקסט המשוחזר ראו [http://www.roswellproof.com/Ramey_Message_lines_2009.rtf כאן]. לקריאת הטיעון כולו ראו [http://www.roswellproof.com/reconstruct.html כאן].}}.
 
[[קובץ:Gen Ramey Roswell memo 1947.jpg|ימין|ממוזער|250px|צילום בהגדלה של המברק]]
ואולם, גם ראיה לכאורה זו סובלת מקשיים רבים. חוקרים שונים הראו שפענוח הטקסט המצולם בעייתי ביותר, וקריאתו מושפעת מעמדותיו המוקדמות של מפענח הטקסט{{הערה|[http://www.scientificexploration.org/journal/jse_16_1_houran.pdf מאמר של ג'יימס הוראן וקווין ראנדל, אתר scientificexploration.org].}}. קושי נוסף בקבלת הראיה נובע מכך שהפענוח המוצע על ידי תומכי תאוריית התרסקות העב"ם אינו דומה כלל למברקים צבאיים סטנדרטיים, ואין בו שום רמז להיותו [[מידע מסווג]]; לו היה כזה, טוענים המבקרים, בוודאי לא היה גנרל ראמיי אוחז בו מול עשרות עיתונאים וצלמים{{הערה|ראו באתר [http://home.comcast.net/~tprinty/UFO/Ramey.htm comcast.net].}}.
 
דוגמה נוספת לוויכוחים הרבים סביב התאוריה על רוזוול היא הדיון על אמיתותם של המסמכים שכונו "מג'סטיק 12". התומכים במהימנותם של מסמכים אלה הביאו ראיות שונות לכך; מנגד, ה-[[FBI]], שנדרש לבדוק מי הדליף את המסמך (שאמור להיות סודי ביותר) קבע בדו"ח מיוחד שאין טעם בחקירה, לאחר שהוכח שהמסמכים מזויפים{{הערה|לקריאת הדו"ח של הבולשת הפדרלית ראו ב[http://foia.fbi.gov/foiaindex/majestic.htm אתר הבולשת הפדראלית].}}.
 
===ויכוח בתוך קהילת חוקרי העב"מים===
במקביל לספקות הרבים שהחלו להתעורר על ידי מבקרים מחוץ לקהילת חוקרי העב"מים, החלו להתעורר גם ויכוחים בתוך הקהילה. שניים מן החוקרים החשובים של תקרית רוזוול היו, כאמור, קווין ד. רנדל ודונלד ר. שמידט. שניהם זכו להכרה כחוקרים המובילים בנושא זה, יחד עם סטנטון פרידמן{{הערה|[http://www.roswellfiles.com/storytellers/RandleSchmitt.htm The Roswell Files]}}. ואולם, עם פרסום הדו"ח של חיל האוויר עלו ממנו טענות לגבי ספרם של רנדל ושמידט, שהאשימו את השניים במחקר רשלני. כך למשל, רנדל ושמידט ציינו שמות של אחד עשר חיילים וקצינים ששירתו בבסיס רוזוול, ושלכאורה נמחקו מהרשומות הצבאיות כדי להסתיר את עדותם להבאת השרידים והגופות לבסיס. ואולם, בדיקת חיל האוויר הראתה ששמונה מן השמות שהועלו נמצאו ללא קושי ברשומות, ואילו שלושת השמות האחרים היו שמות נפוצים{{הערה|[http://www.roswellfiles.com/storytellers/RandleSchmitt.htm The Roswell Files]}}. בדומה, רנדל ושמידט טענו כי חמש [[אח (מקצוע)|אחיות]] שהיו עדות לניתוחים שנעשו בגופות החוצנים הועלמו על ידי שלטונות חיל האוויר ושמותיהן נמחקו מן הרשומות; גם במקרה זה הצליח עיתונאי של [[כתב עת|כתב העת]] [[OMNI]]{{הערה|OMNI היה כתב עת למדע ומדע בדיוני, שיצא לאור בארצות הברית מאוקטובר 1978 עד חורף 1995.}} למצוא את האחיות הנעדרות ללא כל קושי{{הערה|[http://www.roswellfiles.com/Articles/MissingNurses.htm The Rosewell Files]}}. רנדל טען להגנתו כי שמידט הוא זה שעשה את המחקר הרשלני.
 
הפער ביניהם עוד הלך וגדל: שמידט טען כי הוא בעל [[תואר אקדמי|תארי]] [[בוגר אוניברסיטה|בוגר]] ו[[מוסמך אוניברסיטה|מוסמך]] מ[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] שונות, וכי הוא לקראת קבלת [[דוקטור]] ב[[קרימינולוגיה]]. ואולם, הסתבר כי לא היו לו כלל תארים אקדמיים. בתגובה טען רנדל כי הוא ניתק את הקשר עם שמידט בשל שקריו{{הערה|[http://www.roswellfiles.com/storytellers/RandleSchmitt.htm The Roswell Files]}}.
 
חוקרי עב"מים מצאו קשיים נוספים. דו"ח חיל האוויר התעלם מפרנק קאופמן, עד חשוב בספרם של רנדל ושמידט "האמת על התרסקות העב"ם ברוזוול" מ-[[1994]]{{הערה|ראו ב[http://www.cufos.org/airforce.htm דו"ח התגובה של CUFOS], המרכז לחקר עב"מים, לדו"ח חיל האוויר.}}. ואולם, לאחר מותו של קאופמן הסתבר כי המסמכים שהציג היו מזויפים וכי ניפח את חלקו האמיתי בתקרית. רנדל וחוקר נוסף, מארק רודייר (Rodeigher) הפריכו את אמינותו של קאופמן במאמרים שפירסמו ב-[[2002]]{{הערה|[http://www.cufos.org/Roswell_fs1.html אתר CUFOS]}}.
 
חוקרי עב"מים לא היססו לחשוף עדויות בעיתיות. רנדל ציין כי גלן דניס, שהעיד כי ראה גופות חוצנים מובאות לבסיס רוזוול, הוא אחד העדים הפחות אמינים בחקירת המקרה, קרל פּפלוק (Karl Pflock), אחד מחוקרי העב"מים הבולטים{{הערה|על פפלוק ראו [http://www.forteantimes.com/strangedays/obituaries/378/karl_t_pflock.html כאן].}}, בדק את הרישומים של בית החולים ואימת שאף אחת מהאחיות שהוקצו לבסיס הצבאי לא הועברה לבריטניה והוא הגיע למסקנה כי האחות שעליה דיבר דניס לא הייתה קיימת מעולם. בתגובה טען פרידמן כי פפלוק הוא סוכן דיסאינפורמציה{{הערה|[http://www.roswellfiles.com/Witnesses/glenndennis.htm. The Roswell Files]}}{{הערה|[http://www.csicop.org/specialarticles/show/klass_files_volume_43/ The Klass Files, Volume 43] באתר CSI}}.
 
==ההשקפות כיום לגבי התקרית==
[[קובץ:International UFO Museum and Research Center Roswell New Mexico.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המוזיאון הבינלאומי ומרכז המחקר לעב"מים ברוזוול]]
פרסום הדו"ח של חיל האוויר האמריקני והספקות הרבים שהועלו במקביל ובעקבותיו הביאו לשינוי אצל כמה מחוקרי העב"מים, שהחלו לראות במה שקרה ב-[[1947]] אירוע שאינו קשור בתופעות הקשורות לחוצנים. בינואר [[1997]] הכריז קארל פּפלוק, כי על סמך המחקר שעשה, ומחקרים נוספים שעשו אחרים, הוא הגיע למסקנה שב-[[1947]] לא התרסק ברוזוול כלי טיס חוצני. השרידים שמצא ברייזל, על פי פפלוק, הם שרידים ארציים, כנראה מפרויקט מוגול הסודי. פפלוק הסתמך גם על פרסום דיוניהם של בכירי חיל האוויר האמריקני, כאמור{{הערה|[http://www.csicop.org/specialarticles/show/klass_files_volume_43/ The Klass Files, גיליון 43]}}.
 
חוקר חשוב נוסף שהביע את שינוי עמדתו היה ויליאם ל. מוּר, מחבר הספר "תקרית רוזוול" (יחד עם צ'ארלס ברליץ), שהיה כזכור הספר הראשון שהתפרסם בנושא. ב-[[1997]] כתב מור כי "{{ציטוטון|לאחר עיון מעמיק וזהיר בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לרוזוול... אינני סבור יותר כי הסבר חוצני הוא ההסבר הטוב ביותר לאירוע זה. אני מודה שהסבר זה עדיין נותר הסבר אפשרי".}}{{הערה|[http://www.csicop.org/specialarticles/show/klass_files_volume_47/ The Klass Files, Volume 47], אתר CSI}}.
 
מנגד, החוקר סטנטון ט. פרידמן שהיה, כאמור לעיל, מי שראיין את ג'סי מרסל בסוף שנות ה-70 ונותר ממובילי חקירת האירוע, עדיין עומד על דעתו שמסמכי "מג'סטיק 12" הם אמיתיים, ושהתאוריה לגבי רוזוול שתוארה לעיל היא אכן מה שקרה באמת בתחילת יולי 1947 מצפון לעיר רוזוול. פרידמן הציג את טענותיו בספרו "סודי ביותר/מג'יק: מבצע מג'סטיק 12 וטיוח העב"מים של ממשלת ארצות הברית" שיצא לאור בשנת [[2003]]{{הערה|Stanton T. Friedman: Top Secret/Majic: Operation Majestic-12 and the United States Government's UFO Cover-up. New York, Marlowe & Company, 2003.}}.
 
ספר נוסף שהתפרסם בתחילת [[המאה ה-21]] התומך בתאוריית התרסקות העב"ם ברוזוול, הוא ספרם של דונלד שמידט ותום קארי, "עֵד ל(תקרית) רוזוול" (Witness to Roswell){{הערה|Thomas J. Carey, Donald R. Schmitt: Witness to Roswell. The Career Press Inc., 2007.}}. בספר זה טוענים השניים לרשימה גדלה והולכת של עדים, למעלה מ-600, הקשורים באורח ישיר או עקיף לאירועים ברוזוול והמאמתים את הסיפֵּר המקורי, בדבר התרסקות כלי טיס חוצני ברוזוול. הם מציעים גרסה מעט שונה של התקרית, תוך שינוי כמה זמנים ומיקומים, אך העיקרון נותר זהה.
 
===המחלוקת על התצהיר של וולטר האוט===
גם הספר "עד לרוזוול" עורר מחלוקת, בשל אחת העדויות המרכזיות בו: זוהי עדותו של וולטר ג. האוט (Haut). האוט היה קצין יחסי הציבור של בסיס רוזוול, והוא זה שפרסם את ההודעה הראשונית כאילו נמצאה צלחת מעופפת. לאחר מותו של האוט, ב-[[2002]], נפתחה הצהרה בשבועה שעליה חתם, ושאותה ביקש לפתוח לאחר מותו. בהצהרה זו טען האוט כי הסיפור שהתפרסם כאילו הייתה זו התרסקות של כדור פורח היה סיפור כיסוי בלבד. החפץ האמיתי שנמצא היה חללית חוצנית, שאוחסנה בסודיות באחד מהמוסכים בשדה התעופה. יחד עם החללית היו גם גופות של חוצנים. על פי התצהיר של האוט הוא נכח בישיבה רמת דרג בה השתתפו מפקד הבסיס, [[קולונל]] ויליאם בלנשרד ו[[גנרל]] רוג'ר ראמיי, מפקד חיל האוויר השמיני. בישיבה זו הועברו בין הנוכחים פיסות מהחומר שממנו הייתה החללית בנויה; איש מהם לא יכול היה לזהות את החומר. לדבריו של האוט היו שני אתרי התרסקות, שאחד מהם הוסתר. במבצע טיוח מקיף סרקו אלפי חיילים את אתרי ההתרסקות, ניקו מהם את כל פיסות החומר שנמצאו וטשטשו כל שריד להתרסקות. בסוף התצהיר העיד האוט: {{ציטוטון|אני משוכנע שמה שראיתי במו עיני היו כלי טיס וצוותו שמקורם בחלל החיצון}}{{הערה|[http://www.news.com.au/roswell-theory-revived-by-deathbed-confession/story-e6frfkp9-1111113858718 Roswell theory revived by deathbed confession], כתבה באתר [http://www.news.com.au/ News.com]. תעתיק התצהיר נמצא באתר [http://www.ufodigest.com/news/0707/haut.html Ufodigest.com].}}.
 
ואולם, מבקרים העלו ספקות לגבי עדותו של האוט. ראשית, עדות זו הייתה שונה מכל העדויות שנתן האוט בימי חייו, והשינוי העלה תמיהה. מעבר לכך, התצהיר לא פורסם מיד לאחר מותו של האוט, אלא רק עם פרסום ספרם של שמידט וקארי ב-[[2007]], במלאת 60 שנה לאירוע עצמו. גם דחייה זו העלתה סימני שאלה רבים{{הערה|[http://www.theufochronicles.com/2007/07/new-revelations-on-haut-affidavit.html New Revelations On Haut Affidavit], באתר [http://www.theufochronicles.com/ Theufochronicles.com].}}. ספק שלישי הועלה בידי חוקרים שראיינו את האוט שנתיים לפני כן. הראיון צולם, ובו נראה האוט כשהוא מגלה כנראה סימנים ראשונים ל[[שיטיון]], דמנציה; הוא לא זכר פרטים רבים שנגעו לשירותו הצבאי, למשל. ואולם, בתצהיר יורד האוט לפרטי פרטים, באופן שמעלה תמיהה רבה מול תפקודו בראיון הקודם. שמידט הודה שלמעשה הוא זה שכתב את התצהיר בעקבות שיחות רבות עם האוט, אך האוט הוא זה שחתם עליו; יש הרואים בחתימה, שנערכה בנוכחות [[נוטריון]], עדות חשובה, ויש המטילים גם בחתימה זו ספק. כך או כך, הוויכוח סביב קבלתה של העדות הוא דוגמה לוויכוח בכלל סביב הוכחת או הפרכת התאוריה על מה שקרה ברוזוול ביולי [[1947]]{{הערה|על הספקות בתצהיר של האוט ראו: [http://www.ufodigest.com/news/1007/walterhaut.html Walter Haut, Roswell and a whole Lotta Questions], מאת דניס ג. בלת'זר, באתר [http://www.ufodigest.com/index.php Ufodigest.com].}}.
 
==תקרית רוזוול כסמל תרבותי==
תקרית רוזוול הפכה להיות סמל תרבותי. יש הרואים בה [[מיתוס]] ההולך ומתפתח, ואף גרעין של [[דת]] חדשה לכל דבר{{הערה|Benson Saler, Charles A. Ziegler. Charles B. Moore: Ufo Crash at Roswell: The Genesis of a Modren Myth. Smithsonian Institution Press, 1997, במיוחד פרקים 2 ו-4.}}. תקרית רוזוול היוותה השראה ליצירת [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], [[תוכנית טלוויזיה|סדרות טלוויזיה]], [[משחק וידאו|משחקי וידאו]], וספרים רבים{{הערה|1=[http://www.amazon.com/s/ref=nb_sb_noss?url=search-alias%3Dstripbooks&field-keywords=roswell&x=13&y=19 חיפוש פשוט באתר אמזון] מעלה מאות כותרים שבהם מילת המפתח רוזוול, כאלה המתיימרים להיות מחקריים ואחרים שהם בדיוניים.}}.
 
הספר "התרסקות ברוזוול" של שמידט ורנדל, שהתפרסם ב-[[1991]], היה ההשראה לסדרת טלוויזיה בשם "רוזוול", שהוקרנה ב-[[1994]]. גיבור הסדרה הוא ג'סי מרסל, המנסה לחשוף את האמת מאחורי האירועים שהתרחשו. בסדרה כיכבו [[מרטין שין]] ו[[קייל מקלכלן]]. הסדרה הייתה מועמדת לפרס [[גלובוס הזהב]], אך לא זכתה{{הערה|על פי [http://www.imdb.com/title/tt0111021/ התיאור] ו[http://www.imdb.com/title/tt0111021/plotsummary התקציר] באתר [http://www.imdb.com IMDb].}}. סדרת הטלוויזיה "[[רוזוול (סדרת טלוויזיה)|רוזוול]]", ששודרה בין [[1999]] ל-[[2001]] עוסקת בארבעה חוצנים ששרדו את ההתרסקות והשתלבו כבני נוער בעיירה רוזוול{{הערה|על פי [http://www.imdb.com/title/tt0201391/plotsummary התקציר] באתר IMDb.}}.
 
תקרית רוזוול מאוזכרת בסרטים רבים. בסרט [[היום השלישי]] מגלה [[נשיא ארצות הברית]] שב[[אזור 51]] נמצאות גופות של חוצנים, שנמצאו ברוזוול ב-[[1947]]{{הערה|על פי [http://www.imdb.com/title/tt0116629 תקציר הסרט] באתר IMDb.}}. בסרט [[אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח]] מוזכר שאינדיאנה היה אחד מן המומחים שהובאו לרוזוול כדי לבדוק את שרידי ההתרסקות. תקרית רוזוול מאוזכרת פעמים רבות בסדרת המתח והאימה [[תיקים באפילה]]{{הערה|לרשימת הפרקים שבהם מאוזכרת התקרית ראו באתר [http://x-files.wikia.com/wiki/Roswell X-Files Wiki].}}. פרק בסדרת [[מדע בדיוני|המדע הבדיוני]] [[מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9]] נקרא "אנשים ירוקים קטנים", ובו גרסה דמיונית של התקרית{{הערה|לתקציר הפרק ראו באתר [http://memory-alpha.org/wiki/Roswell Wikia].}}. עוד כמה וכמה סדרות וסרטים הופקו בהשראת התקרית{{הערה|1=[http://www.imdb.com/find?s=all&q=roswell חיפוש באתר imdb] מעלה למעלה מ-20 תוצאות לכותרות הכוללות את המילה Roswell, בצד תוצאות נוספות הקשורות למילת המפתח.}}.
בכל שנה ב-[[4 ביולי]] נערך בעיר רוזוול פסטיבל העב"מים השנתי, המארח חוקרי עב"מים ודיונים בנושא. בעיר נמצא מוזיאון העב"מים ומכון מחקר{{הערה|[http://www.roswellufomuseum.com אתר המוזיאון]}}.
 
==לקריאה נוספת==
מאות ספרים נכתבו על תקרית רוזוול. להלן מובאים הספרים שהוזכרו בערך ובהערות.
<div style="direction: ltr;">
* Charles Berlitz, William L. Moore: The Roswell Incident. New York: Grosset & Dunlap, 1980.
* Kevin D. Randle, Donald R. Schmitt: UFO Crash at Roswell. Avon Books, 1991.
* Stanton T. Friedman, Don Berliner: Crash at Corona: The U.S. Military Retrieval and Cover-up of a UFO. Paragon House, 1992.
* Kevin D. Randle, Donald R. Schmitt: The Truth About the UFO Crash at Roswell. M Evans & Co.. 1994.
* Benson Saler, Charles A. Ziegler. Charles B. Moore: Ufo Crash at Roswell: The Genesis of a Modren Myth. Smithsonian Institution Press, 1997.
* Kal K. Korff: The Roswell UFO Crash: What They Don't Want You to Know. Prometheus Books, 1997.
* Karl T. Pflock. Roswell: Inconvenient Facts and the Will to Believe. Prometheus Books, Amherst, New York, 2001.
* Stanton T. Friedman: Top Secret/Majic: Operation Majestic-12 and the United States Government's UFO Cover-up. New York, Marlowe & Company, 2005.
* Thomas J. Carey, Donald R. Schmitt: Witness to Roswell. The Career Press Inc., 2007.
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
כמו הספרות הכתובה, גם במרחב הווירטואלי קיימים מאות אתרים המוקדשים לתקרית רוזוול. להלן כמה מן האתרים העיקריים (רשימה חלקית בלבד):
 
===אתרים התומכים בתאוריית התרסקות העב"ם ברוזוול===
* [http://www.ufos-aliens.co.uk/cosmicroswell.htm ufos-alien.co.uk]
* [http://roswellproof.com/ Roswell proof]
* [http://ufologie.net/indexe.htm Ufologie.net] - מבחר קטעי עיתונות, תשדורות ותעתיקי ראיונות
* [http://www.abovetopsecret.com/ Above Top Secret]
* [http://www.ufoevidence.org/cases/case1134.htm Ufo evidence]
* [http://www.cufos.org/Roswell_fs1.html cufos],{{כ}} Center for UFO Studies
 
===אתרים השוללים את תיאוריית ההתרסקות===
* [http://www.roswellfiles.com/ Roswellfiles] - סקירה נרחבת עם מקורות רבים, בדרך כלל מנקודת מבט ביקורתית
* [http://www.csicop.org/si/show/what_really_happened_at_roswell csicop.org], {{כ}}The Committee for Skeptical Enquiry
* [http://home.comcast.net/~tprinty/UFO/Roswellmain.htm comcsat.com]
* [[אבי בליזובסקי]], ‏[http://www.hayadan.org.il/fbi-memo-does-not-prove-aliens-crash-landed-in-roswell-1804118/ מזכר ה-FBI לא מעיד על נחיתת חייזרים באתר רוזוול, ולמעשה מתאר סיפור בדים], [[הידען]], 18 באפריל 2011
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
 
{{ערך מומלץ}}
 
[[קטגוריה:עצמים בלתי מזוהים]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: היסטוריה]]
[[קטגוריה:תאוריות קשר]]
[[קטגוריה:ניו מקסיקו]]
[[קטגוריה:1947 בארצות הברית]]
 
[[en:Roswell UFO incident]]
[[bn:রজওয়েলের ঘটনা]]
[[ca:Incident OVNI de Roswell]]
[[cs:Roswellský incident]]
[[da:Roswell ufo-hændelsen]]
[[de:Roswell-Zwischenfall]]
[[el:Συμβάν του Ρόσγουελ]]
[[eo:Roswell-incidento]]
[[es:Incidente OVNI de Roswell]]
[[et:Roswelli juhtum]]
[[fi:Roswellin tapaus]]
[[fr:Affaire de Roswell]]
[[hr:Slučaj Roswell]]
[[it:Incidente di Roswell]]
[[ja:ロズウェル事件]]
[[ko:로스웰 사건]]
[[mk:Розвелски инцидент]]
[[nl:Roswellincident]]
[[no:Roswell-saken]]
[[pl:Incydent w Roswell]]
[[pt:Caso Roswell]]
[[ro:Incidentul OZN de la Roswell]]
[[ru:Розуэлльский инцидент]]
[[sh:Roswellski NLO incident]]
[[sk:Roswellský prípad]]
[[sl:Incident v Roswellu]]
[[sv:Roswellincidenten]]
[[tr:Roswell UFO vakası]]
[[uk:Розвельський інцидент]]
[[vi:Sự kiện UFO ở Roswell]]
[[zh:羅斯威爾飛碟墜毀事件]]
958

עריכות