הערכת שווי

בהערכת שווי מימונית מעריכים את ערכם של נכסים פיננסיים מוחשיים (ניירות ערך, מניות, אופציות), נכסים פיננסיים לא מוחשיים (פטנטים וסימן מסחרי) והתחייבויות (איגרות חוב שהוצאו ע"י חברות). מכיוון שערכם של נכסים משתנה עם הזמן, נכונותה של הערכת שווי היא ליום ביצועה בלבד.

הערכת שווי אינה מדע מדויק, כיוון שהיא נסמכת על השערות ושיקול דעת. הפונים לקבלת הערכת שווי מצליחים לקבל החלטות יותר מדויקות, כאשר מתגלה להם מידע חשוב, השערות ומגבלות. או אז הם יכולים לשקול את מהימנות ההערכה ולקבל החלטה בהתאם.

הסיבות להערכת שווי הן רבות, העיקריות שבהן הן השקעות הון, הערכה לפני מיזוג ורכישת חברות, תביעות משפטיות ודוחות פיננסיים.

קיימים שלושה מודלים להערכת נכסים פיננסיים:

1. מודלים של ערך מוחלט, המושתתים על חישוב מתמטי, אשר קובע את הערך הנוכחי של תזרים המזומנים העתידי של הנכס.

קיימים שני סוגים של מודלים ערך מוחלט:

• מודלים רב תקופתיים כגון The Discounted Cash Flow. מודל זה בוחן את השינוי בתזרים המזומנים על פני מספר רב של תקופות (לאורך זמן). המודל לוקח בחשבון את כל ההכנסות וכל ההוצאות העתידיות ומחשב את הערך הנוכחי הנקי של תזרים המזומנים.
• מודל חד תקופתי כגון - The Gordon growth model, על שם Myron J. Gordon. מודל זה משמש בעיקר לצורך הערכת שווי של נכסים והון עצמי בתביעות משפטיות. כמו כן משמש מודל זה לצורך תכנון מס ולעסקאות שאין להן שווי שוק מוגדר.

1. מודלים של ערך יחסי, אשר קובעים את ערך הנכס בהשוואה לערך השוק של נכס דומה.
2. מודלים לתמחור אופציות כגון אופציות פוט (PUT) וקול (CALL) ואופציות שניתנו לעובדים. אלו הם מודלים מסובכים הנותנים את הערך הנוכחי של האופציות. המפורסמים שבהם הם Black-Scholes-Merton models ו - lattice models.

הערכת שווי של עסקים

להערכת שווי של עסקים מספר מטרות, העיקריות שבהן הן מיזוגים ורכישות של חברות, מכירה של ניירות ערך והשפעות מיסוי שונות על העסק.

הערכת שווי של חברה פרטית, מבוצעת על ידי החברה ומסתמכת בעיקר על מהימנות הנתונים הפיננסיים ההיסטוריים שלה, כפי שמתפרסמים על ידי בעליה. לעומת זאת, הערכת שווי של חברה ציבורית מבוצעת ע"י רואה חשבון מוסמך, המוכר על ידי לשכת רואי החשבון ונמצאת תחת הפיקוח של המחוקק. מסיבה זו, חברה פרטית בדרך כלל נוטה להקטין רווחים על מנת לשלם פחות מס, בשעה שבחברה ציבורית יש נטייה להגדיל רווחים, על מנת להגדיל את ערך המניה. כתוצאה מכך, המידע שמספקת חברה פרטית לא בהכרח מדויק ויכול להוביל להערכת יתר או חסר של חברה. בכל מקרה, כאשר מדובר ברכישה של חברות, הקונה בדרך כלל מבצע תהליך הנקרא Due Diligence – תהליך של בדיקה ומחקר על נאותות עסקית ופיננסית של החברה אותה הוא מעוניין לרכוש. בתהליך הבדיקה, מתבסס הקונה על מידע המסופק לו ע"י היזם או המוכר וכן מידע נוסף הנאסף ממקורות חוץ. המידע מאומת, מנותח ונבדק ובסיכום התהליך, מכין הבודק דוח חוות דעת המשקף את ממצאי הבדיקה.

לתהליך ה- Due diligence ארבע מטרות עיקריות:

1. לקבוע / לאמת את שווי העסק / הנכס.
2. בדיקת נאותות עסקית ופיננסית.
3. לנתח את העסק הנרכש, המתחרים והסביבה בהם הוא פועל.
4. להעריך את רמת הסיכון מול הסיכוי הטמונה ברכישה.

הערכת שווי של נכסים פיננסיים לא מוחשיים

כאן מדובר על הערכת שווי של פטנטים, זכויות יוצרים, תוכנות, סודות סחר וקשרים על לקוחות. מכיוון שקשה מאד לדעת את ערכם של נכסים אלו, קיימות שתי גישות להערכתם, האחת הערך הנוכחי שלהם והשנייה בודקת מה תהיה העלות של ליצור אותם מחדש. לא חשוב באיזה דרך בוחרים, בדרך כלל שתי השיטות דורשות הרבה זמן וכסף.