צמנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
בניה -> בנייה
שורה 4:
 
== הגדרות ==
'''חומרי מליטה''' הם חומרים המאפשרים הדבקה של חומרי בניהבנייה מוצקים. בדרך כלל, ובפרט בחיבור זה, מדובר בחומרים מינרלים. המילה ה[[לטינית]] '''צמנט''' שמשה ב[[ימי הביניים]] לתיאור של תערובת חומר מליטה [[אגרגט]] דק ו[[מים]]. בשפות אחדות, כגון [[צרפתית]], המילה '''צמנט''' משמשת גם ל[[דבק]]. ב[[עברית]], המילה '''צמנט''' משמשת לתיאור חומר מליטה מינרלי בלבד (אבקה), המילה '''[[מלט]]''' משמשת לתיאור התערובת של חומר המליטה, מים ואגרגטים דקים ([[חול]]), והמילה '''[[בטון]]''' משמשת לתיאור תערובת של חומר מליטה, מים, אגרגטים דקים ואגרגטים גסים (חצץ).
 
התהליך בו עיסה צמנטית (תערובת '''צמנט''' ומים) מאבדת את הפלסטיות והופכת ל[[מוצק]] נקרא '''התקשרות'''. עליה בחוזק המוצק עם הזמן נקראת '''התקשות''' או הקשיה.
שורה 14:
 
===מהתקופה הפרה-היסטורית עד סוף התקופה הרומית===
מבני האבן הראשונים, מתקופות פרה-היסטוריות ב[[יוון]], נבנו בצורה כזו, שמשקל האבנים עצמן מחזיק אותן במקום. מבנים מסוג זה הם בעלי יציבות מוגבלת, ודורשים סיתות מדויק של האבנים. מבנים מלבני טיט (בוץ) נבנו אף הם כבר בתקופות קדומות ואף מוזכרים ב[[תורה]]. במבנים אלה, הטיט שימש אף כחומר מליטה בין הלבנים. החיסרון של שיטת בניהבנייה זו הוא שהטיט הוא למעשה חומר מליטה אווירי, ולכן מבנים מסוג זה שרדו רק באקלים מדברי. ב[[מסופוטמיה]], לבני חרס, שהם למעשה לבני טיט שרופות, הודבקו זו לזו על ידי חומר ביטומני. אבל סוג בניהבנייה זה היה מוגבל לאזורים בהם ניתן היה למצוא [[ביטומן]] כגון [[אספלט]] או [[זפת]].
 
המונומנטים המצריים הם המבנים הגדולים הראשונים בהם נעשה שימוש במלט להדבקה של אבנים. המצרים השתמשו ב[[גבס]] להכנת המלט. ייתכן שהגבס שימש אף כחומר סיכה בשינוע האבנים. הגבס אינו עמיד במים, אך מכיוון שהגשמים נדירים ב[[מצרים]], המבנים השתמרו.
שורה 23:
 
===מהמאה ה-18 עד לתקופה המודרנית===
בשנת [[1756]], הוטל על [[ג'ון סמיטון]] ([[John Smeaton]]) להקים מגדלור חדש ב- Eddyston Rock, לאחר שהמגדלור הקודם עלה באש. ג'ון החל את הפרויקט במחקר למציאת חומר בניהבנייה שיתאים לתנאים הקשים אליהם נחשף [[מגדלור]]. הוא גילה שחומר המליטה המומלץ לעבודות מסוג זה הוא תערובת של שני חלקים סיד, חלק אחד של קרקע בעלת תכונות פוצולניות, וכמות מינימלית של מים, אבל התוצאה אינה תמיד משביעת רצון. ג'ון החליט לבצע ניסויים למציאת חומר המליטה המתאים ביותר על ידי הטבלת כדור מלט, מיד לאחר שעבר התקשרות, במים, ובחינה של העמידות שלו. הוא גילה שסיד מ[[אבן גיר]] שמכילה כמות גדולה של [[חרסית]] נותנת את התוצאה הטובה ביותר. הסיד שהוכן מאבן גיר שמכילה חרסית נקרא גם סיד הידראולי, מכיוון שהוא מתקשר במגע עם מים (בניגוד לסיד רגיל). הוא גם בחן מבחר של חומרים פוצלנים טבעיים ומלאכותיים. לבסוף, חומר המליטה ששימש בבניית המגדלור הורכב מכמויות שוות של סיד הידראולי ופוצלנה טבעית. המגדלור הוקם לבסוף בשנת 1759, ומתנשא לגובה של 22 מטר. בשנת [[1882]] המגדלור שבנה ג'ון סמיתון הוחלף במגדלור חדש. המגדלור של סמיתון פורק והורכב מחדש ב[[פלימות']].
 
למרות הצלחתו של סמיתון, השימוש בסיד הידראולי לא קנה לו אחיזה. ב- [[1796]], נרשם [[פטנט]] באנגליה על "צמנט רומי" שהוא למעשה סיד הידראולי מאבן גירנית עשירה בחרסית ([[חוואר]]). '''צמנט''' זה כמובן לא היה דומה לצמנט הרומי, והשם "צמנט רומי" שימש רק כמותג. הצמנט-הרומי היה '''צמנט''' מהיר התקשרות, ולכן היה שימושי בעבודות באזורי [[גאות ושפל]], [[נמל|נמלים]], [[סכר|סכרים]] ו[[תעלה|תעלות]]. הצמנט-הרומי היה ה'''צמנט''' העיקרי בשימוש עד שב- [[1850]] [[צמנט פורטלנד]] החל להחליפו בהדרגה.
שורה 167:
===צמנט חוזק מוקדם גבוה===
 
צמנט בעל חוזק מוקדם גבוה משמש כשיש צורך בפרוק מוקדם של ה[[טפסות]], מסיבות שקשורות בניהול פרויקט הבניההבנייה. צמנט בעל חוזק מוקדם גבוה מסומן באות R. חוזק מוקדם גבוה, מביא בדרך כלל לחוזק מאוחר נמוך יחסית ממה שהיה מתקבל מצמנט בעל הרכב כימי זהה, אבל בעל חוזק מוקדם רגיל.
 
צמנט מהיר התקשרות מיוצר לרוב מקלינקר רגיל, כדי להאיץ את קצב ההיתקשרות, טוחנים את הקלינקר לגרגרים דקים יותר מהצמנט הרגיל. ניתן ליצור צמנט בעל חוזק מוקדם גבוה גם על ידי הגדלת תכולת האליט על חשבון הבליט בקלינקר. שינוי כימי כזה דורש טמפרטורת קליה גבוהה יותר ומיקר את הצמנט.
שורה 206:
 
==לקריאה נוספת==
* [[:b:he:חומרי בניה/חומרי מליטה/צמנט|על צמנט בספר חומרי בניהבנייה בויקיספרבוויקיספר]]
 
* Lea's chemistry of cement and concrete