ארס מוריינדי – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Ars.moriendi.pride.a.jpg|thumb|left|250px|גאוות הרוח היא אחד מחמשת פיתויי האדם הגוסס, על-פי "ארס מוריינדי". כאן, שטנים מפתים את האדם הגוסס בכתרים (משל ימי-ביניימי לגאווה גשמית) לעיני מריה, ישו ואלוהים, המגנים את המעשה. גלופה שביעית (4א') מתוך אחת-עשרה, 1450 לערך.]]

'''"ארס מוריינדי"''' ("אומנות המיתה") הוא שם אחד משני טקסטים לטיניים בעלי קרבה שמקורם בשנים [[1415]] ו-1450. טקסטים אלו מספקים עצות בנוגע לפרוטוקולים, הליכי [[מוות]] טוב וכיצד "למות באופן יאהכיאות", על-פי התפישות הנוצריות ב[[ימי הביניים]] המאוחרים. הם נכתבו ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] מתוך הקשרן ההיסטורי של השפעות אימות מגיפת [[המוות השחור|"המוות השחור"]] אשר פרצה 60 שנים קודם לכן, והתהפוכות החברתיות אשר התרחשו בסמוך לכך. הטקסטים היו פופולריים מאוד, תורגמו למרבית ה[[שפה|שפות]] המערב-אירופיות והיו הראשונים במסורת ה[[ספרות]] המערבית בקרב מדריכי המוות והמיתה.

הגרסה הארוכה המקורית, אשר נקראה "טראקטטוס [או 'ספקולום'] ארטיס בנה מוריינדי", נכתבה ב-1415 בידי [[נזיר]] דומיניקני עלום שם, ככל הנראה לבקשת [[מועצת קונסטנס]] (1414-1418, [[גרמניה]]). זו נקראה על-ידי רבים ותורגמה למרבית השפות המערב-אירופיות, ואף הייתה פופולרית מאוד ב[[אנגליה]], בה שרדה [[מסורת]] ספרותית המבוססת עליה עד הוצאתם של ספרי הדת הקרויים "מחייה קדושה ומיתה קדושה" ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], אשר היוו את "שיאה האומנותי" של מסורת ספרות המוות המנחמת, שתחילתה ב"ארס מוריינדי" (ננסי לי ביטי, [[1970]]). עבודות אחרות הכלולות במסורת האנגלית כוללות את "[[דרך]] המיתה היאה" ו"משחת מאנס החולה". בנוסף, "ארס מוריינדי" נמנתה עלעם הספרים המודפסים הראשונים והופצה בקנה מידה רחב, בייחוד בגרמניה.

הצורך להתכונן למותו של אדם רווח בספרות הימי-ביניימית באמצעות סצנות ערש דווי, אך טרם המאה ה-15, לא הייתה בנמצא מסורת ספרותית הנוגעת לאופן ההכנה למות, מה משמעותו של מוות טוב וכיצד למות באופן יאה; הפרוטוקולים, ה[[פולחן|פולחנים]] והתנחומים המתלווים לאירוע זה נשמרו בדרך כלל ל[[כומר]]. "ארס מוריינדי" הייתה תגובה חדשנית מצד ה[[כנסייה]] לתנאים המתחלפים - מעשה "המוות השחורההשחור" - בתקופה בה נדרשו מספר דורות לשיקום [[מעמד]] הכמורה מבחינה כמותית ומספרית. הטקסטים והתמונות היוו את שירותיו של "כומר וירטואלי" עבור הציבור חסר ההכשרה - רעיון ש-60 שנים קודם לכן נתפש כפלישה שלא תעלה על הדעת לכוחות הכנסייה. "ארס מוריינדי" סיפקה את הדרכת הגוסס עבור אלו אשר חוו את אימות המאה ה-14 וה-15, בייחוד "המוות השחור"; עבור אלו אשר תרו אחר דרכים להבדלת עצמם על-ידי עשיית מעשים "יאים" ב[[תרבות]] הערה יותר ויותר למעמד ב[[אירופה]], בה ה[[אוכלוסייה]] הצטמצמה, אך ששגשגה כתוצאה מכך.

*עלום שם. "אמנות המיתה היאה", ב-"[[דת]] פופולרית ימי-ביניימית, 1000-[[1500]], קורא". ISBN 1551111330 – [[תרגום]] אנגלי