הבדלים בין גרסאות בדף "בנימין נתניהו"

בספטמבר 2010, הסכים נתניהו להיכנס ל[[המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים בשנת 2010|שיחות ישירות עם הפלסטינים]], בתיווכו של ממשל אובמה. המטרה האולטימטיבית של השיחות ישירות היא להגיע להסדר סופי ורשמי ל{{ה|סכסוך הישראלי-פלסטיני}} על ידי יישום פתרון מסוג [[שתי מדינות לשני עמים]] עבור [[העם היהודי]] ו[[פלסטינים|העם הפלסטיני]] בשטחי [[ארץ ישראל]]. עם זאת, ממשלת ישראל הצהירה בפומבי כי שלום בר-קיימא לא ייכנסו לתוקף באופן מיידי בשל נוכחות ארגון חמאס וארגון חזבאללה, אשר מאיימים על ההתקדמות של תהליך השלום. בנוסף ממשלת ישראל דחתה באופן ברור כל הסכם אפשרי עם הצד הפלסטיני כל עוד הצד הפלסטיני מסרב להכיר בישראל כ[[מדינה יהודית]].
עם תום תקופת ההקפאה הראשונה דרשו הפלסטינים תקופת הקפאה נוספת, אך ישראל דחתה דרישה זו, מה שהביא להקפאה עמוקה של המו"מ בין הצדדים.
 
בתקופת ממשלתו תופעת ה[[הסתננות מאפריקה לישראל]], שהחלה בימי הממשלות הקודמות, התגברה. הממשלה אפשרה בפועל למסתננים לגור ולעבוד בישראל, ובשכונות שונות ב[[תל אביב]] ו[[אילת]] נוצרו ריכוזי מסתננים. הממשלה החליטה על בניית גדר גבול חלקית בין ישראל למצרים, שאמורה להסתיים ב-2013.<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/134/975.html][http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141569.html]</ref>.
 
ביחסי החוץ של ישראל בלטו שלוש בעיות:
5,675

עריכות