פרעות איסטנבול – הבדלי גרסאות

התוצאה הישירה של הפרעות הייתה הגברת קצב הגירת היוונים מאיסטנבול, וב-[[1965]] הוערך מספרם ב-48,000 איש בלבד. ממשלת מנדרס טענה כי הפרעות היו מעשה ידיהם של פעילי שמאל, אולם במשפטים הצבאיים שנערכו לאחר ההפיכה הצבאית ב-[[1960]] הואשמו ראשי [[המפלגה הדמוקרטית (טורקיה, 1946)|המפלגה הדמוקרטית]] ומנדרס בראשם באחריות להם. פסק הדין קבע כי מנדרס עודד תחילה את המעשים אך לאחר מכן איבד את השליטה במצב. מנדרס ושניים נוספים מבין חברי מפלגתו הוצאו להורג, אך זאת בשל האישומים האחרים שבגינם עמדו לדין - בגידה, שחיתות ופגיעה בחוקה. בכל אופן, העמדה הטורקית הרשמית המכירה באחריות ראש הממשלה לפרעות איסטנבול (גם אם בעיקר בכובעו כאיש המפלגה הדמוקרטית), היא בהחלט יוצאת דופן בנרטיב הלאומי בעניין פעולות איבה על רקע אתני שהתרחשו במדינה במהלך [[המאה ה-20]].

 

גם כיום בשנת 2011, ממשיכים התורכים להתגרות ביוונים על ידי משלוח של מטוסים מדגמים שונים, החוצים את גבולות יוון, כשהם חמושים, והיוונים משיבים במשלוח מטוסים מצידם. מצב בהחלט לא יציב.