המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תל אביב;
מ קישורים פנימיים
שורה 1:
{{עריכה|ויקיזציה, הגהה}}
[[קובץ:In museum of far eastern art.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק ברמת גן]]
'''המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק ע"ש יחיאל נהרי, רמת גן''' נפתח ב- [[1988]] בעיר [[רמת גן]]. מטרת המוזיאון לאפשר לקהל הישראלי ללמוד ולהכיר את התרבות והאמנות של [[המזרח הרחוק]]. ה[[מוזיאון]] מבוסס על אוספו של יחיאל נהרי, שמוצג באופן קבוע במוזיאון. במוזיאון מוצגות גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים הקשורים לתרבות ולאמנות המזרח הרחוק.
 
אוסף המוזיאון כולל פריטים מ[[המאה ה-13]] עד [[המאה ה-20]] מארצות מזרח [[אסיה]]. מוצאם של מרבית הפריטים מ[[סין]] ומ[[יפן]]. האוסף כולל כלי חרסינה בסגנונות שונים, כלי מתכת דקורטיביים, כלי לכה, פסלוני [[שנהב]], עבודות [[אמאיל]], עבודות [[טקסטיל]], כלי חרב, רהיטים, גילופי עץ ואבן והדפסי עץ יפניים.
 
אופיו האקלקטי של האוסף משקף את טעמו של בעל האוסף. יחיאל נהרי לא היה איש מקצוע בתחום אמנות המזרח הרחוק. הוא היה אספן נלהב שרכש את חפציו בעת שביקר במזרח הרחוק. החפצים שנרכשו היו בעלי ערך רב בעיני הסינים והיפנים אותם פגש יחיאל נהרי, אך בעת שנרכשו, בשנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50, היו אספנים בודדים במערב שגילו בהם עניין, וכיום הם נדירים מאוד.
 
ביוזמת [[קרל שוורץ]] הוצג אוסף נהרי בשנת [[1953]] ב[[מוזיאון תל אביב]] הישן. יחיאל נהרי קיווה שהאוסף יוצג באופן קבוע במוזיאון בישראל, אך לא זכה לכך בחייו. לאחר מותו הפתאומי נודע כי ציווה לתרום את האוסף לעיר מגוריו, רמת-גן. בשנת [[1974]] הוצג האוסף לראשונה ברמת-גן, אך רק לתקופה קצרה, שלאחריה הוחזר לארגזים ונשמר במחסני עיריית רמת-גן. בשנת [[1988]] מונה צוות מקצועי מיוחד כדי להעריך ולשקם את האוסף ולהכינו לקראת הצגתו במשכן של קבע. בנובמבר 1988 נפתח רשמית המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק ע"ש יחיאל נהרי במשכנו הקבוע.
 
==יחיאל נהרי==
יחיאל נהרי היה איש עסקים אמיד מאוד. עסקי העץ שלו היו חובקי עולם. הוא נולד בעיירה ויינגרוב שבפולין. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1938 ועיברת את שם משפחתו מינז'ירז'בסקי (שפירושו בפולנית נהר קטן) לנהרי. לימים, עם התרחבות עסקיו, קבע את מקום מושבו ב[[מונטריאול]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] נודע לו שכל משפחתו נספתה בשואה. הוא יצא לאירופה והחל לעזור לניצולי השואה. שם קראו לו הנדבן הגדול. בישראל כינו אותו "האיש במעיל"{{מקור}}, משום שבתקופת הצנע בארץ נהג להסתובב במעברות ובשכונות עוני כשהוא לבוש מעיל גדול עם כיסים תפוחים ועמוסים בתלושי מזון, אותם חילק ביד נדיבה לכל נזקק. נהרי נסע בעולם והתאהב במזרח הרחוק. בשלב מסוים החל לרכוש חפצי אמנות. במקביל לעסקי העץ, פתח גם חנות עתיקות במונטריאול. בגיל 49 הוא התחתן עם מזכירתו, יהודיה ילידת בולגריה, שניהלה את המשרדים שלו במונטריאול ובפריז. נולדו להם שתי בנות, ובשנת [[1961]] החליט לחזור לישראלל[[ישראל]]. יחיאל, אשתו ושתי בנותיו עלו לישראל והקימו את ביתם ברמת-גן. בשנת [[1962]] נפטר יחיאל נהרי באופן פתאומי מהתקף לב, כשהיה באירופהב[[אירופה]]. האם ושתי בנותיה נשארו בארץ עד שנת [[1974]], ואז החליטו לחזור למונטריאול.
 
==ראו גם==