יהודי החצר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 79.178.123.38 (שיחה) לעריכה האחרונה של מ. שלום
שורה 25:
בין יהודי-החצר, היו בודדים שהתרחקו ממורשתם היהודית ומעמם היהודי, וניסו להידמות בכל לחברת החצרנים ה[[נצרות|נוצרים]]. אך רובם נותרו [[יהודים]] נאמנים, שברק עושרם וגדולתם שימש להם רק חיפוי כלפי חוץ להוויתם ולפעילותם הפנימית במסגרת החיים היהודיים המסָרתיים. בין יהודי-החצר היו רבים שהיו [[פרנס]]ים בקהילותיהם, והשתמשו בקרבתם למלכוּת כדי להיות שתדלנים ליהודי המדינות. יש מהם שהצליחו להעביר גזירות, כגון למנוע הדפסת כתבי-פלסתר ודברי-ניאוץ נגד היהודים, לבטל פעולות של גירוש יהודים וכדומה; הם גם הקימו בכספם בתי-כנסת, הדפיסו ספרי-[[תלמוד]], ייסדו [[דפוס|בתי-דפוס]], בתי-מדרש ו[[ישיבה|ישיבות]]; בעקבות פעולותיהם, שוקמו/חודשו כמה קהילות שנתבטלו בימי ה[[רפורמציה]], כגון ב[[דרזדן]], ב[[לייפציג]], ב[[קאסל]], ב[[בראונשוייג]] וב[[האלה|האלֶה]].
 
חלק ממערכת הקשרים של יהודי החצר נבעה מקשרי החיתון ביניהם. כך למשל דודתו של [[יוסט ליבמן]], שהיה אחד מיהודי החצר בברלין, הייתה אמו של [[ליפמאן ברנס]] שהיה יהודי חצר ב[[הנובר]]. ברנס עצמו חיתן את בנו האחד עם בתו של [[שמשון ורטהיימר]], את בנו השני חיתן עם בתו של [[אליהו גומפרץ]] ואת בתו עם הרב [[דוד אופנהיים (רב)|דוד אופנהיים]] מפרגמפראג. אחד מנכדיו של ברנס נישא לאחת מבנותיו של [[ברנד להמן]].
 
==בארצות ערב==