טיהור מים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 1:
'''טיהור מים''' הוא תהליך של הסרת [[חומר]]ים, [[כימיקל]]ים, [[זיהום|ומזהמים]] בלתי רצויים מה[[מים]]. מטרת הטיהור היא להפיק מים המתאימים למטרה מסויימת. רוב טיהור המים נעשה לשם צריכה אנושית ([[מי שתייה]]), אך הוא יכול להעשות גם לשם מטרות נוספות, כגון ל[[רפואה]], [[רוקחות]], [[חקלאות]] ו[[תעשייה]].
השיטות לטיהור המים יכולות להיות [[פיזיקה|פיזיות]], כגון [[סינון]] או [[שיקוע]], [[ביולוגיה|ביולוגיות]] ו[[כימיה|וכימיות]], כמו הוספת [[כלור]] למים, ושימוש ב[[קרינה אלקטרומגנטית]] בעזרת [[נורה|נורות]] [[על-סגול]]. תהליך הטיהור יכול להפחית את ריכוזם של חומרים ומזהמים, הכוללים חלקיקים מומסים שונים, [[טפיל]]ים, [[חיידקים]], [[אצות]], [[נגיף|נגיפים]], ו[[פטריות]].
תקן האיכות למי השתייה נקבע על ידי הממשלה או לפי סטנדרטים בינלאומיים. התקן כולל בדרך כלל ריכוזי מינימום ומקסימום למזהמים לפי השימוש שיעשה במים.
בלתי אפשרי להבחין באופן חזותי באיכותם של המים. פעולות פשוטות כגון הרתחה או סינון ביתי במסנן [[פחם פעיל]] אינן אפקטיביות כלפי כל סוגי המזהמים אשר יכולים להיות במים ממקור לא ידוע. אפילו מי [[מעיין|מעיינות]] טבעיים, אשר נחשבו לבטוחים לכל שימוש במאה ה-19, צריכים להבדק על מנת לבדוק באיזה טיפול יש צורך. למרות המחיר היקר, אנליזה כימית היא הדרך היחידה לקבוע מהן השיטות הנחוצות
על פי דו"ח משנת 2007 של [[אירגון הבריאות העולמי]], ל-1.1 [[מיליארד]] אנשים בעולם אין גישה ל[[מי שתייה]] ראויים, ו-88% מתוך 4 מיליארד מקרי ה[[שלשול]] בכל שנה מיוחסים למים שאינם בטוחים [[היגיינה|ותנאים סניטריים והיגיינים]] לקויים. בכל שנה מתים כ-1.8 מיליון אנשים ממקרים כאלה. לכן, הורדת מספר מקרי המוות [[מחלה|ממחלות]] שמועברות על ידי מים לא ראויים הוא יעד מרכזי לשיפור [[בריאות הציבור]] ב[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]].
==מקורות המים==
* '''[[מי תהום]]''': מקורם של המים אשר נשאבים ממעמקי האדמה ממעיינות, קידוחים או בארות הוא ככל הנראה ממי גשמים לפני מאות ואלפי שנים. שכבות [[קרקע]] ו[[סלע]]ים מסננים באופן טבעי את מי התהום, ולכן הם צלולים מאוד. מי תהום בדרך כלל הם נקיים ברמה בקטריאלית גבוהה מאוד, כלומר הם כמעט ואינם מכילים חיידקים, אך הם עשירים במוצקים מומסים, כגון [[קרבונט]]ים ו[[סולפט]]ים של [[סידן]] ו[[מגנזיום]]. [[יון|יונים]] אחרים עשויים להופיע כגון [[כלוריד]]ים ו[[ביקרבונט]]ים, תלוי [[שכבה (גאולוגיה)|בשכבת הקרקע]] בהן מצויים המים. יתכן כי יהיה צורך להקטין את כמות ה[[ברזל]] וה[[מנגן]] במים אלה
*'''[[אגם|אגמים]] ומקורות ב[[רמה (גאוגרפיה)|רמה]]''': ממוקמים בדרך כלל על מקורות נהרות. רמות החיידקים בהם בדרך כלל נמוכות, אך קיימים חיידקים, [[חד-תאי]]ים ו[[אצות]]. אם האגם בקרבת יער או [[כבול]], [[חומצה הומית]] תתן את צבעה למים. לחלק מהמקורות יהיה [[pH]] נמוך אשר ידרוש התאמה.
*'''[[נהר]]ות [[תעלה|ותעלות]] ומקורות בשפלה''': יכילו רמות חיידקים משמעותיות, ולעיתים [[אצות]], מוצקים ומגוון של
*'''[[התפלה|התפלת מי ים]]''': נעשת על ידי [[זיקוק]] או [[אוסמוזה הפוכה]].
שורה 25:
# '''אחסון''' - מי נהרות צריכים צריכים להתאחסן במקורות מים לתקופה של בין כמה ימים לחודשים, על מנת לאפשר לתהליכי טיהור ביולוגים טבעיים להתרחש. מאגרים אלה גם מספקים לתקופות קצרות של בצורת, ולאפשר לאספקת המים להשאר גם אם יש זיהום במקור.
# '''הכנה [[ריכוך מים|לריכוך]]''' - מים עשירים במלחים קשים, מטופלים עם סודה לכביסה ([[נתרן קרבונט]]) על מנת לשקע [[סידן פחמתי]].
# '''הכנה ל[[כלורינציה]] (חיטוי בכלור)''' - במתקנים רבים מוסיפים כלור למים הנכנסים על מנת למזער התפתחות אורגניזמים בצינורות ובמיכלים. בגלל ההשפעה האפשרית השלילית על איכות המים, תהליך זה הופסק בחלק מהמקומות.
====איזון רמת ה-[[pH]]====
רמת ה-pH של מים מזוקקים
===הפתתה===
הפתתה (מלשון פתיתים) היא תהליך הפיכת המים לצלולים, כלומר הסרת עכירות וצבע. שלב זה נעשה באמצעות הוספת חומרים שיגרמו להגדלת המוצקים על ידי התלכדות חלקיקים לפתית גדול יותר, ויצירת משקע, אשר ניתן להסיר אחר כך בסינון. המים מעורבבים באיטיות ליצירת מגע בין החלקיקים והתגבשותם לפתית גדול יותר. ניתן להשתמש ב[[ברזל (III) הידרוקסידי]], [[אלומיניום הידרוקסידי]] או ב[[PolyDADMAC]].
===שיקוע===
שורה 37:
===סינון===
המים עוברים דרך מסנן נוסף להסרת הפתיתים שלא שקעו. שלב זה נעשה בדרך כלל בעזרת [[מסנן חול]], בעל שכבה של [[פחם פעיל]]. אחר כך נעשה סינון בעזרת [[ממברנה]]. לצורך הסרת יונים מן המים משתמשים ב[[חילוף יונים]]
===חיטוי===
המים צריכים לעבור חיטוי על מנת להוציא
====חיטוי בכלור====
| |||