|
חסירה התייחסות למונח הנר המערבי... [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 16:37, 27 ביוני 2011 (IDT)
ה"נר המערבי" נתון במחלוקת ראשונים. סיכום הסוגיה וביאורה ב"רשימת המנורה" של הרבי מליובאוויטש.
==תגובה מן העניין שלא פורסמה במקומה==
תגובה ל"מלטה של מטה", גל' 875 של 'משפחה' שמשום מה לא זכתה לפרסום:
יש גבול לליצנות. זהו המשפט שצף במחשבתי שעה שעקבתי בשקיקה אחרי סיורו של יצחק כרמלי במעמקי אדמת מלטה, עת נפגשו עיניו במנורה בעלת שבעה קנים חרוטה בסלע. נשימתי נעתקה לרגע למקרא הבשורה ההיסטורית, כי זה עתה, ערב סוכות תשס"ט, נסתם הגולל על הפולמוס סביב צורת מנורת המקדש הטהורה – האלכסונית הייתה אם קעורה – עת אשר במלטה הרחוקה הוברר בעליל ("מצביעה בוודאות", לשון הכותב) כי מנורת המקדש הטהורה הייתה "קשתית". נקודת ציון בהיסטוריה, לתשומת לב החוקרים.
חברים יקרים, מושכים בעט ולבלרים משופשפים, מעט יותר רצינות ואחריות או שמא כבוד לאינטליגנצית הקוראים, לא תגרע. מהי בכלל ההוא אמינא שבחריטה זו יש להוסיף על מה שכבר נודע? מאי אולמיה האי מהאי, במה 'חזקה' יותר חריטת מלטה מתבליט שער טיטוס, שצורתו העגולה ידועה מאז ומקדם?!
מסורת ההלכה הנמשכת מדור לדור לימדתנו כי אנו אין לנו אלא דברי רבותינו, ראשונים ואחרונים, ששמועתם נמסרה בבתי המדרש, לאורך כל הדורות. ואם כן, כאשר רש"י, רבן של ישראל, כותב (תרומה כה, לב) שששה הקנים "באלכסון נמשכים ועולין" ולנגד עינינו ציור המנורה בכתב-יד קודש הרמב"ם ובה קנים ישרים ובנו רבי אברהם אף כותב בשפה ברורה כי הקנים "נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר", הרי שכל תוצאה מחקרית כמו תגלית ארכיאולוגית, אינה מעבר לנושא לדיון, אך בשום פנים ואופן שבעולם אינה קביעת עובדה.
הן אמת שישנה עוד שיטה בנושא (אם כי קשה לומר שנסמכת על ראשונים כמלאכים), אך לא בכוחו של ביקור חפוז במלטה להכריע בנושא. מסקנה שכזו, החוזרת ונשנית בגוף הכתבה ובמסגרת מיוחדת, ערכה אינה עולה על מטבע העשר אגורות בעל תבליט המנורה העגולה...
ולמעוניינים בהרחבת הנושא, לא נותר לי אלא להפנותם ל'לקוטי שיחות' לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, חלק כ"א עמוד 168.
לסיום, מעניינת לציון ברייתא ערוכה בשבת סג, ב ובסוכה ה, א שם נחלקו ת"ק ור' אליעזר בר' יוסי, אודות ה'ציץ' של הכה"ג, אם תיבות "קודש לה'" נכתבו בשיטה אחת או בשניים. וראו זה פלא שלא מצינו שדעת ת"ק אינה משנה נוכח עדותו של ר' אליעזר ש"אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קודש לה' בשיטה אחת", וכי מאן דהו מטיל דופי חלילה בעדותו של ר' אליעזר?!
אלא נקוט כלל זה בידך: לעולם מחקר לא מהווה סתירה מהותית למסורת. וטעם הדבר פשוט – לעולם לא נדע מה מקורו של אותו ממצא, ואולי בכלל אותו ציץ שראה ר' אליעזר (כמו למשל מגילות מדבר יהודה) נגנז בשל כך שנכתב בשיטה אחת שלא כהלכה?! לך תדע.
בברכה נאמנה
| 