עדי אופיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}}) |
הרחבה - הוספת פרק |
||
שורה 16:
ב-2010 ייסד את '''מפתח : כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית'''.
<ref>אבנר שפירא, [http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,44192,.aspx עיינו ערך: הכל פוליטי], [[עכבר העיר]], 12.1.2010</ref>
==עמדותיו ופעילות ציבורית==
בשנת [[1987]], במלאות 21 שנים ל[[מלחמת ששת הימים]], ייסד אופיר ביחד עם [[חנן חבר]] את תנועת המחאה "[[השנה ה-21]]" שהתנגדה להמשך שליטת ישראל בשטחי [[יהודה והשומרון וחבל עזה]]. ביולי 1989 נכלא בשל [[סרבנות בישראל|סירובו]] לשרת ב"שטחים הכבושים".{{הערה|'''עד כאן! עדויות של סרבנים''', חרגול, 2004, עמ' 79-76}}
חלק מכתיבתו עוסקת גם היא בנושאים אלו. בספרו "לשון לרע" העוסק בשאלות מוסר בעידן [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרני]] דן אופיר במהות ה[[רוע]] וביו השאר כתב: "לא הסכמתי לקבל את הציווי המעין דתי, שאוסר להשוות בין [[אושוויץ]] לאתרי רוע אחרים... חיפשתי דרך אחראית, שקולה, מנומקת, נטועה בדיון תורת-מוסרי שיטתי, לשקם רצף מושגי שיאפשר להשוות בין הרוע שהתחולל באושוויץ לרוע שמחוללים צאצאי הקורבנות ויורשיהם לאנשים שאותם הפכו לגרים בארצם, לנתינים תחת משטר כיבוש צבאי, וגם ללוחמי חירות במאבק אנטי-קולוניאלי, לטרוריסטים, לרוצחים".{{הערה|לשון לרע, עמ' 4}}
בשנת [[2001]] יצא לאור הקובץ "זמן אמת: אינתיפאדת אל-אקצה והשמאל הישראלי" בעריכתו של אופיר. בספר קובצו 29 מאמרים של סופרים, אנשי אקדמיה ועיתונאים ממחנה השמאל בישראל, אשר דנו בסיבות לפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] ובהתייחסות השמאל אליה. בהקדמה לספר קבע אופיר כי ללא חזרה ל[[הקו הירוק|קווי שביתת הנשק של 1948]], פינוי כל היישובים היהודיים שהוקמו לאחר 1967, ובכלל זה [[מזרח ירושלים|הבנייה בירושלים]], ופתרון של [[בעיית הפליטים הפלסטינים|שאלת הפליטים]] לא יהיה פיוס עם הפלסטינים.{{הערה|זמן אמת, עמ' 10-9}} אופיר צפה כי אם יושג הסכם יהיה זה "במחיר של מה שהימין מכנה 'קרע בעם'" ולדעתו "המחיר הזה ראוי".{{הערה|זמן אמת, עמ' 15}} בסוף דבריו הזהיר אופיר מפני הפסקת המשא ומתן עם הפלסטינים בעקבות פרוץ האינתיפאדה ומפני הרצון "לשכוח את הכיבוש" ולפנות לסדר יום אזרחי פנימי של החברה הישראלית:
{{ציטוט|תוכן="...תפקידו של השמאל: לא לחדול מלהעניק לכיבוש קול, נוכחות וביטוי בכל מקום שבו מבקשים הישראלים להתעלם ממנו; להזכיר שהטרור הפלסטיני אינו מצדיק את הכיבוש אלא הוא תוצאה שלו... ישראל צריכה להוסיף לנהל משא ומתן, גם תחת אלימות הטרור, בדיוק כשם הפלסטינים מנהלים משא ומתן תחת אלימות הכיבוש... הסיכוי לשלום, לפיוס בין העמים, לשיקומה של חברה אזרחית בישראל, לחלוקה צודקת יותר של העושר, לתמיכה בקבוצות החלשות - כל אלה תלויים בסיום הכיבוש. תמיכה בכל עניין אחר, צודק וראוי כשלעצמו... מותנית בתרומתו למאבק נגד המשך הכיבוש ונגד מיסוד האפרטהייד".|מקור=זמן אמת, עמ' 17-16}}
בשנת [[2010]] נמנה עם מייסדי ארגון "[[אנו פליטים]]" המעניקה סיוע משפטי ל[[הסתננות מאפריקה לישראל|מסתננים מאפריקה המגיעים לישראל]].
==פרסומים נבחרים==
| |||