הבדלים בין גרסאות בדף "כלכלה דמוקרטית"

אין תקציר עריכה
'''כלכלה דמוקרטית''' (או "דמוקרטיה כלכלית" - [[economic democracy]]) היא מערךמושג המתייחס למערך של תיאוריות חברתיות-כלכליות, המציעות חזון לפיו המבנה של חברות מסחריות, [[תאגיד | תאגידים]] וארגונים למטרות רווח במדינה יתבסס על שיתוף של ציבור נרחב ברווחים ובהליכי קבלת ההחלטות - להבדיל מהמצב כיום במסגרתו שולטים בחברות מספר מצומצם של [[בעלי מניות]] שליטה או שליחיהם (חברי הוועד המנהל). ל"כלכלה דמוקרטית", אין הגדרה מובהקת אחת, אלא היא מציעה מספר מודלים בעלי חפיפה רעיונית גבוהה. בפשטותבהכללה ניתן לומר כי חזון הכלכלה הדמוקרטית הוא כזה בו המדינה תיהיה מורכבת מארגונים שמזכירים יותר [[קואופרטיב | קואופרטיבים]] מאשר חברות מסחריות במובן הרגיל של המילה. מהבחינה הזו הדמוקרטיההכלכלה הכלכליתהדמוקרטית משלבת חזון של כלכלת שוק עם [[סוציאליזם]] (מה שמכונה לעיתים "[[סוציאליזם של שוק]]") - מחד היא יוצרת מבנה של חלוקה מחדש של ההון בתוך כל ארגון המכוון עצמו למטרות רווח, ומאידך היא נסמכת בעיקר על הדינמיקה ששוק זה יצור באופן טבעי, ולא על הגדלת ההתערבות הממשלתית בכלכלה "מלמעלה".
 
 
== מאפייני הכלכלה הדמוקרטית ==
מבחינה מוסרית, גורסים תומכי הכלכלה הדמוקרטית (ראו למשל אלן אנגלר - Allan Engler) כי לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית - במלוא מובן המילה - יתקיימו יישויות אנטי-דמוקרטיות לפי אופיין ומבנה הסמכות שלהן (חברות מסחריות, מפעלים ותאגידים, המאופיינותהמאופיינים במבנה היררכי סמכותני). אדם בוגר מבלה חלק ניכר מחייו במקום העבודה ולכן זה קריטי, לפי גישה זו, שגם מקומות העבודה יוכפפו לעקרונות דמוקרטיים.
 
אחד ההוגים המרכזיים כיום במסגרת רעיונית זו הוא המתמטיקאי האמריקאי דיוויד שוויקארט (David Schweickart) שספרו "After Capitalism" מציע חזון של שינוי המבנה המותר בחוק לחברות מסחריות, כך שיתפקדו כיחידות ארגוניות עצמאיות של חלוקת ההון. הרעיון הוא שמבנה החברות יהיה דמוקרטי והעובדים יהיו שותפים (במסגרת הליכים דמוקרטיים) בתהליכי קבלת ההחלטות. למודל שלו שלושה מרכיבים מחייבים:
3. ברמה הבינלאומית: [[פרוטקציוניזם]] ([[Protectionism]]): מדיניות של חסמים והיגבלים על מנת לאכוף את השיוויון במסחר בין מדינות.
 
המודל של הכלכלה הדמוקרטית מתיימר לענות על מספר קשיים שהעיבו על הכלכלה הריכוזית (סוציאליזם) או הבירוקרטית (מדינת הרווחה): 1. ראשית מול הסירבול וחוסר היעילות הכלכלית של כלכלה ריכוזית, הרי שבמודל זה העקרון של [[שוק חופשי]] (ושיווי משקל באמצעות פעולת השוק) נשמר בעיקרו - האלמנט "הסוציאליסטי" במודל מתבטא בעיקר במבנה החברות המסחריות ולא באמצעי שליטה ופיקוח מדינתיים, מלמעלה. זהו סוציאליזם ברמת ה"מיקרו" ולא ה"מאקרו". 2. המודל נותן גם מענה לנטייה של התאגדות עובדים להוביל לחוסר יעילות, שיתוק ותמריצים לא לעבוד קשה. שהרי אם העובדים שותפים ברווחים (ובהליכי קבלת ההחלטות) הרי שיש להם מחד אינטרס חומרי לקדם את החברה ורווחיה, ומאידך לסמכות הניהולית שמעליהם יש כעת יותר לגיטימציה, וכך לא סביר שתתפתח בקרבם דינמיקה של "שביתה איטלקית".
 
== ראו גם ==
15

עריכות