פלשבק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MerlIwBot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
הפלשבק יכול להראות אירוע שחל לפני תחילת הסיפור, על מנת לתת מידע חשוב הנוגע לפעולות בעבר, כך, למשל, סצינות הפלשבק ב"[[קזבלנקה (סרט)|קזבלנקה]]" נותנות לצופה מידע על סיפור האהבה בין ריק ואילזה ([[המפרי בוגרט]] ו[[אינגריד ברגמן]]) המתרחש בזמן הפלישה הנאצית ל[[פריז]] בשנת [[1940]], כאשר ה"הווה" הסיפורי מתרחש בשנת [[1942]]. פלשבק יכול להראות אירוע שהוצג כבר מנקודת ראות אחרת, על מנת להבהיר אירוע שנותר עד עתה סתום. כך למשל, בסרטי הבלשים מסוג "מי עשה זאת" (whodunit) מקובל מאוד, לאחר שהבלש מגלה מיהו האשם, להראות את הפשע שהוצג קודם מבלי להציג את המבצע, בסצנת פלשבק נוספת, המראה, זו הפעם, מיהו שביצע את הפשע.
 
אפשרות נוספת היא שימוש ב"[[סיפור מסגרת"]] שבו מתחיל התסריט ב"עתיד" העלילתי וחוזר לנקודת התחלה בעבר, ממנה הוא מתקדם עד שהוא שב לנקודה שהוצגה בסצנה הראשונה. כך למשל, הסרט "[[שדרות סאנסט]]" ([[1950]]) מתחיל בהתמקדות בגוויה הצפה בבריכה. קולו של השחקן [[ויליאם הולדן]] המשחק את הגיבור בסרט, מזמין את קהל הצופים לראות כיצד הוא הגיע למצב עגום זה, והסרט חוזר אחורה בזמן אל האירועים שקדמו לרצח, והובילו אליו. חלוץ השימוש בטכניקה זו הינו הסרט ה[[הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני|אקספרסיוניסטי הגרמני]] משנת [[1919]] "[[הקבינט של ד"ר קליגרי]]".
 
סצנת הפלשבק יכולה לארוך שניות ספורות, דקות אחדות, או כבמקרה של "סיפור המסגרת" - לאורך רוב הסרט. לעתים נראה סצינות של "פלאשבק בתוך פלאשבק", כלי תסריטאי שבו יש להשתמש בזהירות על מנת לשמור על העניין וההבנה של הצופה במתרחש על המסך.