תערוכות מגדל דוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏היסטוריה: טיפול בערך יתום
שורה 12:
בין התאריכים [[9 במרץ]]-[[1 באפריל]] [[1924]] הוצגה תערוכת יחיד ל[[ראובן רובין]] במגדל בארגונה של אגודת האמנים. למרות שלא הייתה זו כאמור תערוכה היחיד הראשונה, הרי שהתהודה שקיבלה תצוגה זו הפכה אותה לאירוע משמעותי בתרבות העברית של אותה עת. בתערוכה הציג רובין ציורים ובהם סממנים מזרחיים וחלוציים, המושפעים גם מסמליות [[נצרות|נוצרית]]. בין העבודות בלט ה[[טריפטיכון]] "[[פירות ראשונים]]" ([[1923]]). [[חיים נחמן ביאליק]], שצפה בתערוכה, העיר כי יצירה זו "מסמלת באופן בולט את הדבר ההולך ומתהווה ונוצר כאן בארץ מתוך ייסורים ועונג אין קץ..."<ref>ראו: יגאל צלמונה, '''100 שנות אמנות ישראלית''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 58.</ref>
 
בין ה-[[5 באפריל]] וה-[[15 במאי]] [[1924]] הוצגה התערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית במגדל דוד, לאחר שבשנת [[1922]] הוצגה התערוכה השנייה של האגודה בביתו הפרטי של [[דוד אידר]].<ref>ראו: [[גדעון עפרת]], '''ושינגטון חוצה את הירדן''', הוצאת הספריה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 526. </ref> מרבית המציגים בתערוכה השלישית היו אמנים בוגרי בצלאל כגון [[מנחם שמי]], [[ציונה תג'ר]], [[ראובן רובין]], [[יוסף זריצקי]], [[לודוויג בלום]], האדריכל קורנברג, [[פנחס ליטבינובסקי]] ועוד אך גם מורים לשעבר בבצלל כמו [[שלמה ברנשטיין]]. בשונה מן התערוכות הקודמות של האגודה, נשאה תערוכה זו אופי "מודרני" יותר, על רקע המאבק האדיאולוגי והאמנותי של האמנים אל מול מורי בצלאל הוותיקים. עבודותיהם של מרבית האמנים בתערוכה גילו השפעה של האמנות ה[[פוסט אימפרסיוניזם|פוסט אימפרסיוניסטית]] וה[[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטית]] האירופית.<ref>ראו: יגאל צלמונה ימי מגדל דוד: מלחמת התרבות הראשונה בישראל, מוזיאון מגדל דוד, ירושלים, 1991. </ref>
 
==רשימת התערוכות==