האישה ששרה – הבדלי גרסאות

ז'אן החליט שלא לבצע את הבקשה של אימו מאחר שתמיד היתה אישה נוקשה ומשונה, אך אחותו סימון החליטה לצאת לארץ מולדתה של אמה, נוואל, שהיא מדינה [[מדינות ערב|ערבית]] [[המזרח התיכון|מזרח תיכונית]] (שזהותהזהות המדינה לא נחשפת לאורך כל הסרט).

מסע החיפושים מוביל את סימון דרךב[[כפר]]ים כפריםו[[עיר|ערים]] שוניםשונות כשהיא אוספת פיסות מידע אודות עברה של אימה ב[[שנות השבעים]]. במהלך המסע מתוודעת סימון לתרבות ולמנהגים של החברה המקומית הפרימיטיבית, האלימה, המפולגת והמסוכסכת. נודע לסימון כי אמה בצעירותה התאהבה בבחורב[[פליט]] ו[[הריון|הרתה]] לו. בני משפחתה שנודע להם על הקשר של נוואל עם הפליט ניסו לרצוח אותה על רקע [[חילול כבוד המשפחה]] אך סבתה הצילה אותה וסייעה לה בתקופת ההריון. את התינוק מסרה הסבתא ל[[בית יתומים]] ושלחה את נוואל ללמוד באזור מרוחק כדי שתשקםשתתנתק מעברה ותשקם את חייה. נוואל עזבה את מחוז מגוריה והחלה את לימודיה ב[[אוניברסיטה]]. בשלב מסויים בחיפושים גילתה סימון כי במהלך [[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] בין [[מוסלמים]] ל[[נוצרים]] שהתחוללה בראשית שנות השבעים במדינה התנקשה אימה שהיתה אז סטודנטית בעלת תודעה פוליטית [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאלנית]] במנהיג הנוצרים ובעקבות זאת נכלאה ל-15 שנה. בשלבלאחר זהשסימון סימוןגילתה מידע זה טילפנה נסערת לאחיה ז'אן וביקשה שיצטרף אליה למסע. ז'אן הגיע מקנדה בלווית לבל, (מעסיקה לשעבר של נואל) והשלושה המשיכו במסע החיפושהחיפושים. השלושה וגילוגילו כי נוואל עברה בכלא התעללויות [[אונס|ונאנסה]] באופן מתמשך על ידי חוקר בשם "אבו טארק". בשנים האחרונות לכליאתה כתוצאה ממעשי האונס החוזרים הרתה נוואל לאבו טארק וילדה בבית הכלא תאומים. היו אלה ז'אן וסימון.