הצבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיתון|אחר=[[גופן]]|ראו=[[הצבי (גופן)]]}}
[[קובץ:Hatzvi22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון "הצבי" בעריכת בן יהודה]]
"'''הצבי'''" היה [[עיתון]] שנוסד על ידי [[אליעזר בן יהודה]], מחיה ה[[שפה]] ה[[עברית]], בשנת [[1884]], והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי [[מלחמת העולם הראשונה]] ([[1915]]). בתחילה רצה בן יהודה לקרוא לעיתון "האור" אבל הוא לא הצליח לקבל רישיון לשם זה. השם "הצבי" נלקח משמו של בעל הרישיון להוצאת העיתון יצחק הירשנזון (הירש=צבי).
 
במסגרת ניסיונו של בן יהודה לשנות את שם העיתון יצא כתב העת מאוקטובר 1890 ועד מאי 1893 בשם "האור" ומעליו נכתב "הוספה להצבי". לאחר שהשלטונות זיהו את המעשה חזר שם כתב העת לשם "הצבי" ובו הופיע ממאי 1893 ועד אפריל 1901, מועד בו נסגר זמנית.
 
בין השנים 1908-1902 היה העיתון סגור ובמקומו הוציא בן-יהודה את כתב העת "[[השקפה (כתב עת)|השקפה]]".
 
בתחילה הופיע העיתון כשבועוןכ[[שבועון]], וב-[[28 בספטמבר]] [[1908]] הפך לעיתון היומי הראשון בארץ ישראל. נודע כ"עיתון ל[[אקטואליה|חדשות]], [[ספרות]], מדעי הלשון וענייני המדינות".
 
בעיתון לחם בן יהודה נגד [[כספי החלוקה]], פעל למען עבודת האדמה והיישוב החדש, ופרסם את מילותיו החדשות.
שורה 13:
בשנתו הראשונה של העיתון לקחו בו חלק יעקב יהודי, [[דוד ילין]], הרב סולימאן מני, [[יחיאל מיכל פינס]], משכילי [[היישוב הישן]] דוד בוימגרטן ([[ירושלים]]) ומאיר טויבנהויז ([[צפת]]), וכן [[ישראל בלקינד]] ו[[חיים חיסין]] ([[ראשון לציון]]), [[מרדכי לובמן]] ([[ראש פינה]] ו[[יסוד המעלה]]) ועוזר דב ליפשיץ ([[יפו]]). מאמר פרי עטו של האחרון הצית מלחמה כנגד העדה הספרדית, שבסופה [[חרם (הלכה)|הוחרם]] העיתון בחודש טבת [[תרמ"ו]].
 
רבני ירושלים הקנאים החרימו את העיתון ואסרו לקרוא בו, ואף הלשינו לשלטונות הטורקיים כי העיתון מטיף למרד. בעקבות זאת, נסגר העיתון, ובמשך כמה שנים ראה אור בשם עיתון '"האור'". בסופו של דבר, בעזרתו של [[הברון רוטשילד]] הצליח בן יהודה לאשר את הוצאתו מחדש.
 
העיתון עורר מהומה גדולה וחרם על בן יהודה כשכתב בו שאין על איכרי ה[[מושבה|מושבות]] לקיים את שנת ה[[שמיטה]], משום הפגיעה הקשה שתיגרם לפרנסתם.