תעלת מים – הבדלי גרסאות

'''תעלה''' היא מעבר בין שני גופי[[ מים]], שלרוב נחצב באופן מלאכותי בידי ה[[אדם]], ונועד למטרות תעבורה, ניקוז או [[מסחר]]. התעלות מקשרות בין [[נהר|נהרות]], [[ים|ימים]], [[אוקיינוס|אוקיינוסים]] או [[אגם|אגמים]], ומשמשות למעבר סירות, אניות סחורות ו[[אדם]]ואוניות. תעלות משמשות גם לניקוז שטחים מוצפים.

ה[[היסטוריה]] של התעלות מתחילות עוד כמה מאות לפני הספירה. בני האדם חפרו תעלות עודנחפרו בעברכבר הרחוקבימי מאודקדם ב[[מצרים]], ב[[הודו]], וב[[סין]], ולאחר מכן גם ב[[בבל]]. התעלה הארוכה ביותר בעולם והעתיקה ביותר הפועלת עד היום היא [[התעלה הגדולה של סין]] שחלקה הקדום ביותר נחפר ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה ה-5 לפנה"ס]]. אורכה של תעלה זו היאהוא כ-1,800 [[קילומטר|ק"מ]], והיא מחברת בין הערים [[בייג'ינג]] ו[[האנגג'ואו]].

[[נבוכדנאצר]] [[מלך]] [[בבל]] בנה תעלה מלכותיתמלאכותית שחיברה את נהרהנהר ה[[חידקל]] עםלנהר נהר ה[[פרת]].

נחפרה במצרים, בין השנים 1854-1869 על ידי "החברה העולמית של תעלת סואץ" ובראשה המהנדס [[פרדיננד דה לספס|דה לספס]] ומחברת בין ים התיכון לים האדום. בשנת 1866 פורסם צו מלכותי עות'מאני שקבע שהתעלה היא נתיב בינלאומי ונאוטרליונייטרלי הפתוח לכל אניהאונייה שהיא ובתעריף שווה לכול. ב- 19881888 נחתמה [[אמנת קושטא]] הקובעת שהתעלה פתוחה לכל אניהאונייה כולל אניותאוניות מלחמה, אפילואף אם הן שייכות למדינה הנלחמת נגד האימפריה העות'מאנית. אוניות מלחמה יוכלו להצטייד רק בציוד מינימלי בנמלי התעלה, יעברו את התעלה במהירות האפשרית, יעברו לפחות 24 שעות בין מעבר אונית מלחמה אחת לשניה ולחיילים לא יתאפשר לרדת מהאוניות בנמלי התעלה. כל המדינות שחתמו על האומנה מתחייבות לשמור על גדות התעלה ולמנוע אפשרות של הפרעה לשיט האניות בה. מצרים תהיה אחראית על מילוי החלטות אלו. ב-1904 נחתם הסכם בין צרפת לבריטניה ולפיו בריטניה תהיה אחראית על הגנת התעלה ולא מצרים וכך היה כולל בזמן שמצרים הפכה למדינה עצמאית ב-1922. בהסכם בריטי-מצרי מ-1936 נקבע שהתעלה שייכת למצרים אך היא נתיב מים בינלאומי שבריטניה שומרת עליו. ב-1954 יצאו כוחות בריטניה ממצרים וזו, בניגוד לאמנת קושטא, סגרה את התעלה בפני האוניות הישראליות. ב-1956 הלאימה מצרים את התעלה. מועצת הביטחון של האו"ם דנה בנושא ואישרה את ההלאמה אך מצרים הסכימה לאפשר לכל אניה לעבור בתעלה. בריטניה ומצרים ניסו להחזיר את המצב לקדמותו ובעזרת ישראל פתחו ב[[מלחמת סיני]]. המלחמה לא צלחה, מבחינתן, והמדינות נאלצו להסכים עם הלאמת התעלה ומצרים התחייבה לאפשר לכל אניה לעבור דרך התעלה. למרות זאת, נשאר האיסור לאניות הישראליות בטענה מצרית שאוניות אלו עלולות לסכן את ביטחונה של מצרים. למרות החלטות שונות של מועצת הביטחון שקבעו שמצרים מפירה החלטות ואמנות בינלאומיות התעלה נשארה סגורה בפני ישראל. כאשר אניה ישראלית בשם "בת גלים" ניסתה לעבור בתעלה, היא הוחרמה וצוותה נאסר. ב-1967, בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הגיע [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] עד גדות התעלה ולאורך זמן רב, זו הייתה סגורה למעבר אניות. דבר זה דירבן את יצורן של מיכליות ענק שעברו דרך מעברי מיים אחרים ולא דרך התעלה וערכה של זאת ירד מאוד. לאחר הסכם השלום עם מצרים האניות הישראליות עוברות באופן חופשי בתעלת סואץ.