בטא-קרוטן – הבדלי גרסאות

הוסרו 30 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
'''בטא-קרוטן''' ('''β-Carotene''') הוא [[צבען]] בעל [[צבע]] [[אדום]]-[[כתום]] עז, המצוי בשפע ב[[צמחים]] שונים, בעיקר ב[[פרי|פירותיהם]]. זהו [[תרכובת אורגנית]] המסווגת כ[[פחמימן]] ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת ה[[טרפן (כימיה)|טרפנים]]. שייך לקבוצת ה[[קרוטנואיד]]ים שהם [[טרפן (כימיה)|טטרהטרפנים]] (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות [[איזופרן]].
 
באטה-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטינים - הם חומרי מוצא ל[[ויטמין A|וויטמין A]]. [[מולקולה]] אחת של קרוטן נחצית לשנייםלשתיים (באמעותבאמצעות [[אנזים]]), וכך נוצרות שתי מוליקולותמולקולות של ויטמין A או של [[רטינל]] או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
 
==קבוצת הקרוטנים==
צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2-7 [[מיליגרם|מ"ג]] ליום.
 
הקרוטנים משמשים גם כ[[צבע מאכל]] בעל [[מספר E]]{{כ}} E160a, ונהוג להוסיף אותו כ[[תוסף מזון]] למוצרי מזון תעשייתיםתעשייתיים.
 
==תופעות לוואי==
[[תופעת לוואי|תופעת הלוואי]] השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרוייהקרויה [[קרוטנודרמיה]] (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של [[גוון]] [[כתום]] בולט ב[[עור]] משקיעה בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של ה[[אפידרמיס]].
 
מינון גבוה של בטא-קרוטן לאורך זמן רב קשור [[סטטיסטיקה|סטטיסטית]] בעליית השכיחות של [[סרטן הריאה]] אצל [[עישון|מעשנים]] (מעבר לסיכון מעישון בלבד), ובעליית הסיכון ל[[סרטן הערמונית]] ול[[דימום תוך-גולגולתי]].
 
בטא-קרוטן מאוחסן ב[[כבד]] ובאיברים נוספים כגון ב[[שחלה|שחלות]]. איחסןאחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים [[מסיסות|מסיסים]] ב[[שמן]], כגון [[ויטמין D]], ואף (למרבה האירוניה) על חשבון [[ויטמין A]]. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.
 
==ראו גם==