חוות סג'רה – הבדלי גרסאות

'''חוות סג'רה''' הייתה חווה חקלאית שהיוותה פרק בתולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. היא נמצאת כיום בתחומה של "[[חוות השומר]]" ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]], סמוך ל[[צומת גולני]], ואדמותיה משמשות יישובים שונים, בעיקר את המושבה [[אילניה]].

 

ב-[[1890]] רכשה קבוצת יהודים ארץ-ישראלים מ[[ראשון לציון]] ומ[[ירושלים]] מקצת מאדמות הכפר הערבי [[א-שג'רה]], אולם התיישבותם לא צלחה והם עזבו את המקום. 17 אלף דונם מאדמות סג'רה נרכשו מהם בידי [[יק"א]] בשנת [[1899]]. מטרתה של חברת יק"א הייתה להקים במקום את המרכז האזורי להכשרה חקלאית לעולי בני [[העלייה השנייה]] ומרכז שירותים למתיישבי הגליל. מנהל החווה הראשון, [[חיים מרגליות קלווריסקי]], השתמש במבנה [[חאן (מבנה)|ח'אן]] קיים כבסיס להקמת החווה.

 

 

ארגון "[[בר גיורא (ארגון)|בר גיורא]]", שהוקם כדי להעביר את השמירה על ההתיישבות העברית לידי יהודים, נטל לעצמו כמשימה ראשונה, בשנת [[1907]], את כיבוש השמירה על ה[[קולקטיב]] בחוות סג'רה מידי השומרים ה[[צ'רקסים]], אחרי ששומר צ'רקסי נתפס ישן בשמירה. משימה זאת הצליחה, וחוות סג'רה הפכה גם למרכז הארגון.

ב-[[1908]] נוסד בחווה '''הקולקטיב החקלאי'''. הקולקטיב הוקם ביוזמתה של [[מניה וילבושביץ]], בהשפעת רעיונות קולקטיביים שספגה מתורתו של [[טולסטוי]] והפנימה כאשר הכשירה עצמה לעלייה בקומונה ב[[מינסק]] וכאשר ביקרה אצל ה"[[דוחובורים]]"<ref>דוחובורים - Духоборы, מילולית "לוחמי הרוח"</ref> יוצאי רוסיה ב[[קנדה]]. הגרעין המייסד מנה 10 פועלים חקלאיים שעברו מיהודה לגליל. הקולקטיב קיבל 1,000 דונם<ref>לפי מקור אחר - 2,000 דונם</ref> מאדמות החווה לגידולי פלחה בתנאי [[אריס]]ות. בנוסף, קיבל הקולקטיב לעיבוד ממנהל החווה, [[אליהו קראוזה]], חלק מהענפים החקלאיים של החווה עצמה. הפועלים ניהלו את עצמם והיו אחראים בעצמם על קיום המשק, ובכך היו הגרעין הידוע הראשון להתיישבות השיתופית היהודית בארץ ישראל. היה זה הקולקטיב החקלאי הראשון בארץ ישראל.

 

 

==לגיון העבודה==

 

ב-1944 רכשה [[הקרן הקיימת לישראל]] את החווה. בשנת 1956 הוקם במקום מוסד חינוכי בשם "חוות השומר" שהפך בשנות ה-80 לבסיס צבאי.

 

==לקריאה נוספת==

*אליהו בילצקי , '''משק הפועלים'''; (מגמות-חברה ודפוסי-ארגון), הוצאת תרבות וחינוך, 1967, עמ' 52 והלאה

 

==הערות שוליים==