הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל שמעון בן-ציון"

בן ציון נולד ב[[ירושלים]] ל[[מרדכי בן ציון]], שהיה בנו של משה-אלתר בן ציון, ממייסדי [[מאה שערים]], וחתנו של [[יהושע שטמפפר]], ממייסדי [[פתח תקווה]]. בקטנותו גדל בבית סבו מצד אמו, ובגיל 9 נסע עם הוריו ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[פרובידנס]] שב[[רוד איילנד]]. ב-[[1919]] קיבל תואר דוקטור ל[[משפטים]] מאוניברסיטה ב[[ניו יורק]]. הוסמך לרבנות ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]]. שימש רב ב[[קליבלנד]], ב[[פילדלפיה]] וב[[ניו יורק]]. היה חבר הוועד הפועל של [[ההסתדרות הציונית]] באמריקה וניהל מגביות עבור [[הקרן הקיימת]], [[קרן היסוד]] וקרן ארץ ישראל של [[המזרחי]]. היה ציר ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] ה-12. פרסם מאמרים בשבחה של ארץ ישראל בעיתונות היהודית בארצות הברית.
 
בשנת [[1923]] שב לארץ עם משפחתו והתיישב ב[[תל אביב]]. היה ממייסדישותף לאביו בייסוד "בנק אמריקה - ארץ ישראל" בתל אביב וכיהן בו כיו"ר ומנהל. כמו כן היה יו"ר הסתדרות עולי אמריקה. בשנת [[1924]] נבחר כחבר מועצת עיריית תל אביב.
 
בן ציון עסק בבניית בתים ברחבי הארץ - ב[[כרמל]], ב[[שרון]], בתל אביב ובירושלים. הקים את שכונת "כרם משה" בתל אביב, שנקראה על שם סבו משה בן ציון. כמו כן בנה שכונות מגורים ב[[חיפה]]{{הערה|את השכונה בחיפה בנה עם אביו.}} ובירושלים, והן כונו על שמו - "שכונות בן ציון" (וכן "בתי בן ציון"). את בתי הדירות שבנה היה משכיר לדיירים פרטיים. בניין הדירות בחיפה שווק באמצע שנות השלושים כ"בניין הכי יפה וחדיש בהר הכרמל המרכזי" {{הערה|{{דבר||להשכיר דירות|1937/07/04|00508|||Ad}}}}. היה סגן נשיא התאחדות בעלי הבתים בארץ.
58,042

עריכות