חכיתיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תקלדה |
||
שורה 1:
'''חכיתיה''', '''חכתיה''' או '''חקיטיה''' (בספרדית Haquetía או Jaquetía) היא [[שפות רומאניות יהודיות|שפה רומאנית יהודית]], [[דיאלקט]] של ספרדית-יהודית ([[לאדינו]]) שהיה בשימוש יהודי החוף הצפוני והמערבי של [[מרוקו]] ובפרט [[מרוקו הספרדית]], [[טריטוריה]] ספרדית בצפון מערב מרוקו.
שפת החכיתיה שהתפתחה במקום היא [[שפות יהודיות|שפה יהודית]] המבוססת על [[ספרדית]] עתיקה עם עירוב של מילים ב[[עברית]] וב[[ערבית]]. במיוחד בולטת בשפה זו ההגייה של ה[[חי"ת]] הגרונית. החכיתיה נכתבה באותיות עבריות והייתה חלק משמעותי בתרבות של יהודי מרוקו הספרדית, אם כי בניגוד ללאדינו של קהילות המזרח, קיימים מעט מאוד טקסטים כתובים בשפה, והיא שימשה בעיקר לדיבור. טקסטים כתובים בלאדינו של קהילות המזרח שימשו גם את דוברי החכיתיה. כאשר בימינו כותבים טקסטים בחכיתיה, בעיקר לצורכי מחקר ולכתיבת זיכרונות, משתמשים בכללי הכתיב של ספרדית מודרנית בשינויים קלים (בניגוד
מרוקו הספרדית היא טריטוריה שנמסרה לשלטון [[קולוניאליזם|קולוניאלי]] ספרדי ב[[הסכם פס]] בשנת [[1912]] ובירתה הייתה העיר [[טטואן]]. עם קבלת העצמאות מ[[צרפת]] ב-[[1956]] יצאה גם [[ספרד]] משטחה של מרוקו פרט לשתי מובלעות, [[סאוטה]] ו[[מלייה]], שעד היום ([[2009]]) נתונות בשלטון ספרדי. עם זאת, מרוקו הספרדית הייתה נתונה להשפעה ספרדית כבר עם כיבוש ספרד על ידי המוסלמים [[המאה ה-8|במאה ה-8 לספירה]]. יהודים ומוסלמים [[גירוש ספרד|שגורשו מספרד]] [[המאה ה-15|במאה ה-15]] מצאו בה מקלט, והיא הייתה נתונה גם לשלטון פורטוגלי חליפות.
שורה 7:
הקהילות העיקריות שבהן דיברו בשפת החכיתיה הם במערב [[מקנס]], [[רבאט]] ,בצפון [[טטואן]], [[אלקסרכביר]], [[לראצ'ה]], [[ארסיליה]] [[טנג'יר]], [[סאוטה]] ו[[מלייה]]. לאחר [[1956]], עם העברת השטח למרוקו, היגרו רוב היהודים דוברי החכיתיה ל[[ישראל]], ספרד, [[ונצואלה]] ו[[קנדה]].
דוברי החכיתיה, בניגוד לניבי
==לקריאה נוספת==
|