מזיק וניזק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
שורה 18:
מין שונה של נזיקין, הם כאלו שנעשים ברשות הפרטית, אך חכמים גדרו את "דיני שכנים" בגדרים מדוייקים, והחליטו מי הוא הנקרא מזיק ומי הוא העושה ברשות. חכמםי קבעו עד היכן מותר לטעת עץ הנוטע ומשריש שורשים העלולים להזיק לבור של שכן, היכן מותר לחפור בור ולא לחשוש שהוא יערער את בור השכן או את כותלי ביתו של השכן, ומתי מותר לנטוע [[חרדל]] בשדה פרטית ולא לחשוש שהדבר יגרמו ל[[דבורה|דבורים]] השייכי לשכן לאכול את החרדל ובכך לגרום לעצמן לאכול את הדבש, דבר הגורם נזק לבעל הבית.
 
ה[[רמב"ן]] ב"קונטרס דינא דגרמי" מסביר כי ישנם סוגותסוגים שונותשונים בנזקין:
 
*נזקין הנעשים בידיים, נחשבים לנזקים לכל דבר ועניין, וחייבים לשלם עליהם במלואם.
*נזקין הנעשין באופן עקיף ("גרמי") שלפי ההלכה שנפסקת כ[[רבי מאיר]] גם הם נחשבים לנזקים לכל דבר ועניין, וחייבים לשלם עליהם.
*נזקין הנחשבים ל"גרמא" מכיוון שהם רק "גרמא דגיריה", כלומר אינה תוצאה ישירה ובלעדית מהפעולת המזיק, אלא מעורבת בה כוח נוסף או שאין הנזק סופי
*נזקין הנעשים בתוך ביתו של האדם הפרטי, ומזיקים לחבירו, שבהם אם הם "גיריה דיליה" נגרמים כתוצאה ישירה מפעולת המזיק דינם ככל הנזקים, שהרי הפעולה שאמנם נעשית בתוך שלו משפיעה גם על הנעשה בשטח השכן, אך אם לא "גיריה דיליה", ההלכה נפסקת כרבי יוסי ש"זה עושה בתוך שלו וזה עושה בתוך שלו"{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|כד|ב}}.}}, מותר לעשות פעולות אלו ואין חייבים לשלם עליהם. האופן היחיד שבו אסור לעשות פעולה בתוך שלו, היא אם היא נעשית באיסור{{הערה|כמו מחיצת הכרם שנפרצה בבא בתרא ב א}}.}} שבהם מכיוון שקיים חיוב הלכתי על הפועל בתוך שלו לגדור, אין את ההיתר של "זה עושה בתוך שלו".
 
{{ערך מורחב|ארבעה אבות נזיקין}}